מחשבה יוצרת מציאות או מציאות יוצרת מחשבה?

מחשבה יוצרת מציאות

מחשבה יוצרת מציאות

מחשבה יוצרת מציאות

בתכלס גם וגם

מציאות יוצרת מחשבה לדעתי

מחשבה יוצרת מציאות

לדעתי בגדול מחשבה יוצר מציאות אבל אם מסתכלים יותר לעומק אז מציאות בעצם יוצרת מחשבה

שואל השאלה:
אתם יכולים להסביר את תשובכתם?

^אני חושבת שכל עוד אתה חושב על דברים ומציב לך מטרות בסופו של דבר אם יש לך מספיק כוח רצון, זה יהפוך למציאות

אין לנו שליטה על מה שקורה לנו בחיים ועל הדברים שנופלים עלינו, ועל אף שזה אופטימי לחשוב שיש לנו את הכוח לשנות את זה בעזרת החשיבה שלנו בלבד זה לא ריאליסטי. לא בגלל שאין לזה משמעות, בגלל שפשוט נורא נורא קשה לשנות את דרך החשיבה על העולם. ברור שיש לנו שליטה מסוימת ובחירות בחיים ומעשים שאנחנו שולטים בהם ותודה לאל על כך כי הרעיון של גורל הוא מאוד פסימי, אבל אנחנו כבני אדם מתוכנתים להגיב למה שקורה לנו, אנחנו מתפתחים וגדלים להיות מי שאנחנו בגלל הדברים שקורים לנו בחיים אשר יוצרים וטובעים בנו השקפת עולם מסוימת כלומר זה הכל עניין של סיבה ותוצאה. אני חושבת שהסיבה הם החיים עצמם ואנחנו פשוט חושבים אותם לאורך כל הדרך. לא יודעת זה מורכב

ההסבר למה שכתבתי קודם הוא כזה- לדוגמא אם אתה ממש רוצה למבורגיני אבל ממש רוצה אז אתה תעשה הכל כדי להשיג למבורגיני וכניראה שבסוף גם תצליח, זאת דוגמא למחשבה יוצרת מציאות. אבל אם מסתכלים יותר עמוק אפשר לראות שהמציאות בסופו של דבר היא זאת שגרמה לך לרצות כל כך למבורגיני, לדוגמא לכל החברים שלך יש למבורגיני ולך אין אז המציאות גורמת לזה שתתחיל לפתח רצון ללמבורגיני אז בסופו של דבר זה מרגיש לנו שמחשבה יוצרת מציאות אבל בסוף יוצא שמציאות יוצרת מחשבה שיוצרת מציאות

שואל השאלה:
אתם מעניינים אותי.
תודה.

הן אחת המחשבה והמציאות ללכת ולחפש מי משפיעה על מי ואיך ויותר מכך לנסות להצביע על נקודה מסויימת יהיה חסר ערך. כל המחשבות שלנו מונעות על ידי המציאות שלנו ולאט לאט אנחנו מקבלים תמונה של המציאות שאנחנו רוצים ומשפיעים עליה בעזרת המחשבות. כלומר אנחנו מתפתחים במציאות על ידי המחשבות אבל לא יכלנו לעשות זאת ללא המציאות שהתחלנו איתה. להגיד אני רוצה למבורגיני כי לכל החברים שלי יש נשמע לי לא מדוייק כי זה בא לרמוז שיש קשר ישיר בין הרצון שלנו למה שאנחנו עושים ובא להמחיש שהרצון הזה או המחשבה הזו היא מונעת על ידי מציאות אבל זה לא בהכרח ככה, אני לא אומרת שזה לא נכון אלא שזה עבר פשטנות, המחשבה שלנו של איך שאנחנו תופסים את המציאות לא תמיד מושפעת מהמציאות עצמה כדי לחזק את זה אני יכולה להצביע על שני אנשים שנולדו לאותה המשפחה ולמדו באותו המקום ועכשיו הם שניהם נמצאים בעבודה מסויימת אין באמת הבדלים בניהם לצורך העניין אבל בכל זאת, אין ספק שאני יכולה לטעון שאחד יאהב את העבודה שלו יותר מכל דבר בעולם והשני פשוט ישנא אותה. למה? לא כי הם שונים, לא כי הם חושבים על משהו אחר, אבל כי הם מסתכלים על המציאות מחלון אחר, משקפיים שונים, פרספקטיבה, איך שתרצי להניח את זה. הם יראו את הסיטואציה בצורה שונה תלוי בסט הערכים הרצונות והפחדים של כל אחד. הנקודה שלי היא שההשפעה של המחשבה לא באמת מעורה במציאות בצורה כזו אינטנסיבית כמו קניתי לעצמי רכב כי אני רוצה ושיניתי את המציאות שלי כי רציתי ועשיתי את זה במודע. השינוי הזה מגיע בצורה שאנחנו לא מודעים אליה שאנחנו מסרטטים בלי לדעת שאנחנו חיים כל יום ואנחנו מעצבים לעצמנו כל יום. השאלה דרך איזה עיניים אני בוחר להסתכל היא השאלה שאנחנו צריכים לשאול ולא איך אני משנה את המציאות שלי לטובה כי אנחנו לא יכולים לצאת מגדרנו ולשנות את המציאות. וכמו שאמרתי בהתחלה בגלל שהסט של הערכים האמונות והפחדים מגיעים ונובעים באופן ישיר מהמציאות שלנו לא ניתן להסיק מי מהן משפיעה על מי אלא יש להניח שהן מעגל שאינו נגמר ושכמובן יש לנו השפעה בלתי מוגבלת עליו כי הראש שלנו והתפיסה שלנו בידיים שלנו.

מציאות מייצרת מחשבה ... יש פה הרבה לא מבינים...

^^ ברורשהדוגמא שלי עברה פשטנות כדי שיהיה יותר קל להבין את מה שאני אומר. במציאות הדברים שמניעים אותנו לעשות דברים הם הרבה יותר מורכבים ולא ברורים לנו עד כדי שלא נשים לב או נדע בכלל שהם שם