חוזרים בתשובה/ מתחזקים (ודתיים אפשר)אני אשמח אם תכנסו

אמונה ודת זה הדבר הכי יפה. אין מה להתבייש, ההפך , יש מה להתגאןת. הכי קל להיות חילוני ולהנות מכל מה שיש לעולם להציע, ומי שדתי, יש לו עמידה יותר גדולה מפני הפיתויים והוא צריך להתגאות בזה. פשוט תגידי לאמא שלך שאת מתחזקת. הכל יהיה בסדר

שואל השאלה:
ברור שזה דבר יפה אני יודעת, אני חווה את זה.
אבל שאתה בסביבה חילונית זה מביך יותר, כולם שונים, אף אחד לא חושב ככה כל כך לעומק אם בכלל..
אוף זה פשוט מסתכל כי אם אני לא אעשה את הצעד אני אני אחיה בלופים כל החיים אבל אני מפחדת ברמות

אני אמנם מסורתית דתית, אבל הייתי בבית ספר עם חילוניים ודתיים ואני הכרתי מלא אנשים חילוניים לאורך חיי. בכל מקום קיבלו את זה בסבבה ולפעמים שאלו שאלות טבל זהו. אני גם מתחזקת אבל הדרך שלי עוד ארוכה. כל החברים שלך יקבלו את זה , כי זה לא משנה את מי שאת

לפני שאת "חוזרת בתשובה", אני ממליצה לך לקרוא את הטקסטים היהודיים עצמם, כדי להבין לאן את בכלל "חוזרת".
הגברים ינסו למנוע ממך בכוח...

אבל פשוט תקראי את התלמוד הבבלי. יקח כמה זמן שיקי. אבל לפחות תדעי לאיזה מקום את הולכת.

זה לא מה שמספרים לך.

קיראי וחיקרי את התלמוד הבבלי, הקבלה ושאר המפרשים היטב היטב היטב. תביני על מה את בכלל מדברת. תביני במה ובמי את הולכת בעצם לתמוך.

כל הזכויות שיש לך היום, לא נובעות מהיהדות, אלא ממלחמה אינסופית של נשים.

שואל השאלה:
באמת כנראה שרוב הסיכויים יקבלו אבל זה עדיין מפחיד לא משנה כמה אני אומרת את זה לעצמי.
בעיקר מפחיד אותי להגיד לאמא שלי כי יש לה קטע עם זה והיא לא כזה מקפידה לדקדק ואז פתאום לא מבינה לה. זה נהיה יותר חשוב לי
ואמא שלי בעצמה הייתה דתייה פעם אולי יש לה אישיו עם זה..

שואל השאלה:
דבר ראשון אני אף פעם לא קוראת לזה חוזרת בתשובה כי זה ביטוי די מעצבן.. אני יהודיה שמתקרבת ליהדות שלה ולאלוקים ולמסורת של הסבים שלה.. זה ניראלי די לגטימי וזה גם עושה לי טוב.

דבר שני איל אני יכולה לקרוא את התלמוד? מאיםה בדיוק

אני בתהליך הזה 7 שנים, ושנה שלמה מגדיר את עצמי דתי למרות שיש נפילות. קודם כל חייב לציין שאת צדיקה אמיתית ואני גאה בך.

האמת שזה אחד הדברים שהכי עזרו לי - הרגע שההורים שלי ידעו את זה. את צודקת שזה מפחיד אבל את חייבת לעשות את זה במכה. שאמא שלך שואלת זו ההזדמנות שלך. אל תשקרי, לה תגידי לה את האמת. תסתירי את זה רק אם את נמצאת במצב שאם היא מגלה היא מגרשת אותך מהבית ובמקרים כאלו, כמובן תסתירי הכול ותעשי הכול בסדר, אם זה המצב בבקשה תעדכני שאתן לך טיפים.

בכל מקרה, נניח שזה לא המצב. אני התחלתי ללכת לשיעורי תורה והם סתם חשבו שזה בקטנה והכול טוב ויפה. הלכתי לשבתות בישיבות חרדיות שזה הכי קיצוני שיש וההורים שלי קיבלו את השוק שלהם, אבל לא חשבו שאני חוזר בתשובה אלא סתם בודק, והם לא היו מרוצים, אבל אני המשכתי בשלי. אחר כך נרשמתי למוסד דתי ושהלכתי לבדוק לשם אמרתי לאמא שלי שאני הולך ל-"x" (שם המוסד) ואז שהלכתי לשם היא כתבה בגוגל וראתה את המילה "ישביתי" וישר הבינה, ואז פשוט שנרשמתי לשם זה נתן לי את הדחיפה וישר הלכתי לאבא שלי רועד ואמרתי לו שהחלטתי לא להוריד את הכיפה. אבא שלי אנטי דת ועד היום הוא מציק לי אבל הוא מכבד ועכשיו גם מתחיל לעזור.

הנקודה שלי שהשיתוף הוא חלק ממה שיעזור לך. קבוצת ההורים מתחלקת לכמה חלקים, לפחות לפי דעתי:
א. ההורים שיגלו שאת חוזרת בתשובה ישר יתמכו בך ויעזרו לך במה שצריך, לפעמים זה רק אחד ההורים, לפעמים שניהם ביחד.
ב. ההורים שיגלו שאת חוזרת בתשובה, וגם להם היו מחשבות כאלו, והם גם רוצים להתחזק ואז אתם נכנסים ביחד לתהליך. גם כאן זה יכול להיות רק אחד ההורים.
ג. ההורים שבהתחלה מתנגדים ואז תומכים: את צריכה להבין שהורים מהסוג הזה עושים את זה נטו מאהבה. הם חושבים שהדת לא נכונה ו-"שאת סתם מגבילה את עצמך", לכן מהצד שלהם הם ינסו למנוע ממך בשביל שתוכלי לחיות חיים "נורמלים", לפי השקפת העולם שלהם, בדרך כלל, הם רוצים לטובתך, והם מאמינים בלב שלם שהדרך שלהם נכונה ולכן מונעים ממך דברים בשביל "לעזור לך". ההורים מהסוג הזה (שמתנגדים ואז תומכים) בדרך כלל אחרי שהם יתנגדו, הם יראו שזה מה שאת רוצה והם יתמכו בך.
ד. הורים שמתנגדים לחלוטין: המניע שלהם כמו הסוג הקודם, מאהבה, אבל הם נעולים ושכולים באידאולוגיה שלהם ואולי אפילו שונאים את הדת ולכן נטו מתוך דאגה אלייך יתנגדו בכל תוקף ואף יגרשו מהבית אם צריך.

בדרך כלל, רוב ההורים, לא משנה מאיזו קטגוריה, גם אם הם מתנגדים ממש בהתחלה, הם רוצים לטובת הילד שלהם וגם בגלל זה הם מתנגדים, נטו מאהבה. לרוב, ברגע שהם רואים שזה טוב לך ועושה לך טוב, הם משחררים ותומכים. לוקח לפעמים זמן. מכיר מישהו שגירשו אותו מהבית כי הוא התחזק, אז הוא הלך לישיבה חרדית לבעלי תשובה, ואז ההורים שלו הבינו שזה עושה לו טוב ואחרי שנה התחילו לתמוך בו ולחדש קשר, אבל זה מקרים קיצוניים.

זה גם מה שעזר לי. ההורים התנגדו בהתחלה, אבא רק היום אכל מולי חזיר, אבל שניהם תומכים וכן עכשיו אני יכול ללכת לאבא שלי להגיד שאני צריך x והוא יזרוק איזו בדיחה שחורה ויעזור, כי הוא הבין שאי אפשר לשנות את דעתי..

אמרת שרוב הסיכויים שהם יקבלו אז זה לטובתך, ועדיף שיגלו מניסיון. זה יכול רק לעזור לך. מי יודע? אולי שהם יגלו הם ישר יעזרו? אבל זה הזמן להתחיל לעבוד על זה.

לגבי מה שאנונימית הגיבה לך - אל תקשיבי לה. היא כנראה ראתה סרטונים של כת נוצרית שמתחזה ליהודים, וסביר להניח שהיא בעצמה לא פתחה את התלמוד מעבר למה שהכת הנוצרית הציגה. הכת הנוצרית הביאה ציטוטים מסולפים, ולא סתם היא הולכת לקבל תביעה ענקית בקרוב - אל השקרים שהם המציאו.

אל תפתחי את התלמוד, זה רעיון גרוע. התלמוד כל כך קשה להבנה של מתחילים, שאת לא תביני מה את קוראת. כל הקטע של התלמוד זה לדון על שאלה מסוימת ואז מביאים כל הזמן וויכוחים ואז יוצא שהם כל הזמן "סותרים" את עצמם, עד שמגיעים למסקנה סופית. ממבט ראשון זו נראית סתירה, אבל זו לא, זה דיון. סתם לצורך הדומה ניתן לראות במקום מסויים שכתוב x ואז שורה למטה כתוב משהו שסותר את זה. הכת הנוצרית אוהבת להביא את זה כהוכחה לסתירות ביהדות, אבל בפועל? הגמרא בעצמה דנה על למה זה כתוב, ואת זה הם מסתירים. בקיצור, אל תקשיבי לאנונימית ובטח שלא לשקרים של הכת ההיא. היא כנראה לא למדה את היהדות בכלל אם היא מתבטאת בצורה כזו. באמת תתרחקי בזה, זה סתם יסבך אותך, תלמדי אמונה וכו'. בציבור הדתי לא נהוג שבנות ילמדו את זה.

אם את באמת רוצה לדעת לאן את הולכת תלמדי הלכה ואמונה, אפשר גם מוסר ותנך. אל תגעי בתלמוד, בטח שלא בשלב כזה התחלתי. אני יכול בכיף להוכיח שהכת הזו מסלפת דברים, אבל חבל שסתם תסתבכי, הם סתם מנסים להתסיס ומגיע להם התביעה שהם הולכים לחטוף בקרוב.

עוד טיפ ממני זה לא להתקדם מהר מידי, לקחת הכול בקצב שלך וככה לא יהיו לך נפילות גדולות. תדעי שלכולם יש נפילות וזה דבר לגיטימי לגמרי.

הייתי מציע ללכת לשיעורי תורה ולמצוא לך רבנית או רב שתלווה אותך ואם את יכולה לעבור למסגרת דתית זה הכי טוב שיש.

באמת שזה דבר טוב אני מכירה מישהו שהתחזק ויש לו פשוט חברים אתאיסטים אז הם כל הזמן מסתלבטים עליו וקצת יורדים עליו הם כן קיבלו אותו אבל עדיין אני חושבת שהם ממש לא מכבדים הוא מרגיש רע איתם הם עושים לו מצפון שהוא לא אוכל איתם צ'יזבורגר וחזיר והם שולחים לו שהם אכלו את זה וזה טעים הם פשוט צוחקים על זה וזה רציני והם מתנהגים כמו ילדים קטנים והם אשכרה בני 20 פשוט את צריכה להיותת בסביבה נורמלית שמקבלת ואמא שלך תקבל את זה אל תדאגי זה דבר טוב בסופו של דבר

לאט לאט חיים שלי אל תקחי את זה מהר, ותהיי גאה. לא רק בקשר לזה, בקשר לכל דבר שאת עושה.
אל תתני לאחרים להשפיע עלייך, ואם השם החליט שאת תחזרי בתשובה את תחזרי נקודה 3>

קודם כל תעשי מה שטוב לך אל תחשבי מה החברים יגידו זה קשה ואפילו מאוד זב באמת לא פשוט אפילו בין שני חברים דתיים אם אחד פתאום מתחזק סביר מאוד שחברים שלו יצחקו עליו כי הם מרגישים שהחבר מעליהם אבל להם אין כוח ורצון להתחזק זה המבחן האמיתי לחברים שלך חבר/ה שיצחקו עליך יתבאסו תדעי שלא בטוח שהם באמת חברים שלך אלא רוצים בטובת עצמם אם הם יתמכו בך תדעי שהם חברים/ות לכל החיים בקשר למשפחה אני חושב שאין אנשים שיקבלו אותך דתיה כמו ההורים שלך הם אוהבים אותך ותמיד לא משנה מי את בהצלחה אם צריך משהו אני כאן

לגבי הורים לא הייתה לי את הבעיה, אבל את יכולה פשוט למחוק כאילו זו בדיחה אם את מפחדת מזה
לגבי הלוך ושוב, גם אני ככה, המוהרן אומר במשיבת נפש שזה המהות של האדם, לקום אחרי הנפילה

כן אני חוזר בתשובה אני חוזר לארון והפעם אני נועל אותו מבפנים

שואל השאלה:
ואי תודה לכולם על התגובות!
שמח לעזור- ואי 7 שנים? באמת?? אמלה.
אני התחלתי להתחזק לפני שנה וחצי כזה אולי שנתיים ובאמת בהתחלה הכל הגיע אלי בבום והייתי תקופה ממש עמוק בתוך החזרה בתשובה והיהדות
ואז זה ירד והפסקתי לעשות כל מיני דברים (לא הכל) וחזרתי שוב לפני כמה זמן ועכשיו זה באמת הרבה יותר מאוזן ממה שזה היה בהתחלה.

וכבר אמרתי לאמא שלי שאני לא, כי היא הפתיעה אוצי ולא הייתי מוכנה לשאלה הזאת, אבל זה באמת כבר לא בסתר כל מיני דברים שאני פתאום עושה ברצינות או מבקשת וניראלי שהיא שמה לה כבר תקופה.. אבל קשה לי להגיד "אני מתחזקת" או "אני חוזרת בתשובה" ושאני רוצה לשמור שבת וכו'..
רק לחברה אחת סיפרתי לפני יום כיפור פעם ראשונה שאני רוצה לשמור חלק מהמצוות של שבת וזהו היא היחידה בעולם שיודעת חוץ מאלוקים שיודע כל מה שעברתי.
אני מפחדת באמת כיאלו פחד מוות ואני לא יודעת למה כל כך..

אני אסביר לכם שאמא שלי ספיצפית גדלה בבית דתי והיום היא שומרת מסורת, ככה הייתי כל חיי שמרתי מסורת, היהדות תמיד הייתה חלק מהבית וממני אבל רק בגדר מסורת, והסבים שלי דתיים והדודים וכולם גם דתיים.
אז זה לא זר לה, אבל היא מבלבלת אותי ברמות כי לפעמים חשוב לה כל מיני דברים בדת ולפעמים דופקת לי משפטים "את חוזרת לי בתשובה?"
לא מבינה אותה ואני מםחדת מהתגובה שלה ומהתגובות של כולם מסביב
(האמת שה"את חוזרת לי בתשובה" היה פעם ובימים האחרונים היא פשוט שאלה אם אני חוזרת בתשובה כי היא שמה לב שדברים קורים כנראה).

לאט לאט

שואל השאלה:
אני כבר סיימתי בית ספר ואני בשנה לפני צבא במסגרת שיש גם דתיים וגם חילונים
וגם כאלה אפילו שחזרו בתשובה ובאמת שבמסגרת הזאת זה הכי לא בושה להגיד שאתה מתחזקת או שומר מצוות
אבל בגלל שהתרגלתי כבר להסתיר את זה ושזאת בושה אז גם במסגרת אני מפחדת קצת להגיד.. אבל זאת ההזדמנות שלי?

ובקשר לרב/רבנית.. איך אני מוצאת רב? או רבנית? ומה עדיף?
ואיל אני פונה אליהם? מתקשרת ומה אני אומרת?

שואל השאלה:
compass לא הבנתי מה זאת אומרת למחוק? לא הבנתי חחח

יש קבלות קהל תחפשי רב שמוצא חן בעיניך או רבנית ותבררי על קבלת קהל כמעט לכל רב ורבנית יש קבלו. קבל

שואל השאלה:
niggacho לא הבנתי כל כך.. אתה חוזר בתשובה אבל לא מספר לאף אחד ומסתתר?
אתה לא רוצה לספר מתישהו? אתה לא חושב שזה חייב לקרות מתישהו?

שואל השאלה:
מר ביג
אני עכשיו בשנה לפני הצבא זה אומר שאני אצטרך לעזוב אותה.. או כיאלו שיש מסגרות שהן רק בימים מסויימים בשעות מסויימות וכזה?

שואל השאלה:
זה גם קצת קיצוני מדי לי ולמשפחה והכל אני חושבת..
אולי רב זה יותר עוזר?

רב יכול בכלל לעזור?

אני גם מתחזקת. אל תתביישי בזה שאת בוחרת ללכת בדרך הזו. שתפי אנשים, אל תתביישי בזה. אמונה זה כמו אימון, תראי שיעורי תורה ביוטיוב או לכי לשיעורי תורה וזה יגרום לך להתחזק יותר וגם יפתח אותך יותר בפני העולם הזה ואפילו את צורת החשיבה.
לגבי החברים, כשאני סיפרתי הרוב נכנס לשוק כי אף אחד לא חשב שזה יקרה וגם כי אני והם מסביבה חילונית ולא רואים כאן הרבה התחזקויות או חזרות בתשובה. אז יש שוק, הם עוברים אותו בסופו של דבר. הקשרים אצלי המשיכו ולא ניתקתי עם מישהו גם אם יש לו עמדות שונות לגבי נושאי היהדות / דת / התחזקות / חזרה בתשובה. כמובן שאם זה מפריע לך תמיד אפשר להתנתק מהם.

שואל השאלה:
אני כל כך מעריכה אנשים כמוכם עם אומץ כזה מטורף ואני שנה וחצי לא מצליחה לספר כלום על זה ורק מסתתרת כל הזמן..

אחרי כמה זמן שהתחלתם להתחזק סיפרת על זה למשפחה ולחברים?

יהיו מלא תשובות..
אנשים יציעו לך פה הצעות..
חלקם יודעים על מה הם מדברים, חלקם עוד לא התחילו את החיים.
כמו שלא תקבלי מאף אחד כאן הדרכה על איך להחליף מנוע ברכב,וגם אם תקבלי,לא תסמכי עליה. כי מנוע זה דבר מורכב,וצריך מכונאי מוסמך(אלא אם כן יש לך 5 אלף מיותרים..)
כך גם חזרה בתשובה.
התהליך הוא מורכב.
יש קטעים קלים ויש קשים.
דברים פשוטים וקטעים סבוכים.
זה לא תהליך שתעברי בסטיפס...
ומנסיון, חייב(!!) מישהו צמוד.
קחי לך רב, שאת מתחברת אליו,שאת רוצה את מה שיש לו. רב אמיתי, לא חרטטן או באבא שלוקח 1000 לפגישה..
קחי לך אחד כזה ורק איתו תתייעצי. אל תקשיבי לאף אחד חוץ ממנו ואל תקחי עצות ואבני דרך מאף אחד אחר .
בכוונה לא ממליץ על מישהו מסויים אבל מנסיון אישי בהידברות יש רבנים מעולים! אנשי אמת שיקרבו אותך לדבר האמיתי ולא לכל מיני שבילים צדדיים..מחזיק לך אצבעות :)

שואל השאלה:
נולדתי אחד למיליארד, אבל איך אני יודעת למי אני מתחברת? הרי אני לא מכירה רבנים כאלה "קטנים" יותר רק את מי שיש לו אלפי צפיות ביוטיוב ומי אמר שיהיה להם זמן?
וגם כדאי רב שיהיה נגיש גם פיזית או רק טלפונית?

אתה התחזקת כיאלו? למה חייב רב זה לא עובד בלי?
אני מתחילה באמת לחשוב שחייב רב ומישהו שיעזור כי אז פשוט לא מצליחים
אבל גם לחפש רב ולהתקשר ולהגיע זה כל כך קשה לי אני לא מבינה למה, אבל אני לא מצליחה להגיע לזה.

וואיי מכירה את ההרגשה הזו.
דבר ראשון כל הכבוד לך, את באמת עוברת תהליך טוב, אמנם לא קל.
ירידה לצורך עליה, כל הירידות שלך אלו תנופות חעליה שלך, אז אל תחששי מהן, זה רק אומר שאת בדרך הנכונה.
שנית, כן, זה בהתחלה דיי מוזר איך אחרים מסתכלים, זה ישתנה לך עם הזמן, כשהאמונה שלך יותר תתחזק, את כבר תרגישי שלא אכפת לך, אז אל לך לדאוג:)
ואמא זה הבן אדם שאת אמורה להריגש הכי קרובה אליה, אז ספרי לה מה את באמת מרגישה כלפי הדת, היא תקבל אותך:)

לא עובד בלי רב, חד משמעית.
לבד את תגיעי ל"אורות" ותתרסקי. נקודות קשות, ותשברי. תקפידי על דברים פחות חשובים, לא תדעי מה עיקר ומה טפל והדרך תשעמם אותך. עם מישהו שמכיר, תוכלי לחוות את זה בצורה כיפית וטובה. להבין את היופי שיש ביהדות, ויש המון.
אז אולי כרגע את לא מכירה אבל תתקשרי אליהם, תגידי שאת בתחילת הדרך וצריכה מישהי או מישהו שילווה אותך..תנסי. אין שטר התחייבות. לא מתאים לך תחליפי.
אבל לא ממליץ לבד, בכלל.
ואומר מנסיון לא רק שלי, אלא של הרבה חברים ואנשים שעשו את אותה דרך. ראיתי את אלה שקיבלו הכוונה ואת אלה שניסו לבד.

תקשיבי, אני אותו דבר בדיוק פשוט פחדתי מהתגובות ברמה פסיכית. עד שהחלטתי שאני פשוט אומר להורים שלי שאני רוצה לשמור שבת, מרוב הלחץ בכיתי, ברגע ששיחררתי את זה הכל היה טוב כולם קיבלו ושיתפו ועזרו וגם כאלה שלא ממש היו בעניין כבר לא עניינו אותי. זה שלב שפשוט צריך לעבור וזהו סיימת עם הלחץ הראשי. וגם שמרתי על קשר עם כל החברים

שואל השאלה:
נולדתי אחד למיליארד.
אני משמ מבינה על מה אתה מדבר כי אני הייתי שם, הייתי ב"אורות" הגבוהים ובהתרסקות למרות שההיא לא הייתה עד הסוף אבל זה אני חוויתי את זה..
אבל אני מנסה שוב, הפעם במקום אחר גם שזה קצת יותר מקל אף פעם לא אבדה לי האמונה, אולי קצת ירד הרצון אבל הוא חזר מהר מאוד
פשוט היה תסכול שלא ידעתי מה לעשות ובעיקר איך להתגבר על המכשול של לספר למשפחה ולחברים.

אולי אני אחפש בגוגל על רבנים בעיר שאני נמצאת בה? או שפשוט להתקשר להדברות?
זה מלחיץ הצעד הראשון של לפנות לרב כי אני לא יודעת למי ואיך ומה

שואל השאלה:
מר ביג, אתה מבין שגם הצעד הזה של להכנס למקום כזה מפחיד? הכל כמעט מפחיד אותי וזה באמת מעצבן אותי שאני ככה.

שואל השאלה:
צדיקו ואי זה מדהים! כל הכבוד לך

תקני לך לוח שנה ותקיפי בעיגול את השבת האחרונה של חודש אוקטובר, תציבי לך מטרה שעד התאריך הזה את מספרת להורים שלך על שמירת השבת (את יכולה לעשות את זה עם כל מצווה אחרת, או סתם לספר שאת מתכוונת לחזור בתשובה) בהצלחה!!!

שואל השאלה:
אנחנו בית של מסורת, שמכיר מסורת
זה לא חדש ולא זר

מר ביג, מה יש עוד להסביר? חחח אני אשלח הודעה אבל אין לי בעיה

שואל השאלה:
אני מבינה שכמו שקרה עם חברה שלי שלא הייתה לי ברירה אלא להגיד לה כי היא שאלה דברים
זה יהיה חייב לקרות גם עם המשפחה.. זה פשוט כל כך קשה להגיע למצב הזה בכלל.

אגב תודה רבה לכולכם אתם מדהימים באמת!!

חבל שתפסידי את המטרה שאליה נבראת בגלל משפחה או גורמים אחרים.
אף אחד לא אמרור להחליט הםא את חוזרת בתשובה או לא, אלא רק את.

שואלת השאלה - עשית את הטעות הקלאסית של המתחילים וגם אני נפלתי בזה חחח

בדיוק בגלל זה נפלת. יש כלל שאומר שכל מי שחוזר בתשובה מהר - נופל מהר. כמובן שיש יוצאים מין הכלל, אבל בגלל זה חשוב לעשות הכול בהדרגה. זה מה שעזר לי.

לגבי אמא שלך אני כל כך מבין אותך, גם אני סיפרתי רק לחבר אחד. תנחשי מה? עברו 4 שנים מאז ואנחנו עדיין בקשר. אגב, שאר "החברים" שלי צחקו עליי והשפילו אותי בגלל החזרה בתשובה שלי, מסתבר שהייתי בכיתה של אנטישמיים שעד היום מאחלים לי דברים מזעזעים ומציקים לי... אני אסיר תודה לה' שזכיתי לנתק איתם קשר, ומצאתי חברי אמת.

מבין שאמרת שלא, אבל פעם הבאה פשוט תגידי את האמת ותגידי שהתביישת לספר... היא כנראה תבין, בתקווה שהיא לא מהסוג הקיצוני. אם לא תספרי, את תחיי בפחד. ככה הייתי 5 וחצי שנים, חיי בפחד, לכן שווה לך פשוט לספר.
יכול להיות שהיא רק מתעניינת, אולי היא דווקא שואלת ממקום טוב? תנסי, ככה תראי איך היא מגיבה. בתקווה שלא תעיף אותך אבל את מכירה אותה..


אני חושב שאני יודע על איזו מסגרת את מדברת, חייב לציין שאם זה מה שאני חושב שזה, הרמה הדתית לא בשמיים, והייתי מציע לנסות לעשות הכול לעבור למסגרת בסגנון שלך דתית כי רק ככה תקבלי הכנה כמו מדריך לצבא אם בכלל. הייתי מציע אפילו לנסות לעבור למדרשה, יש מדרשות קדם צבאיות או מדרשות עם מסלול צבאי אם זה מה שאת מחפשת, זה יעצים לך את התהליך ותוכלי להשלים אותו כמו שצריך. אם לא, תנצלי את המסגרת שלך. אולי הם יכולים לעזור לך קצת עד שתשלימי את התהליך לגמרי. בכל מקרה גם אם תבחרי לא להקשיב לי, באמת אם את רוצה את זה ברצינות, תלכי למדרשה אחרי צבא, המלצה ממני.

לגבי רב יש כמה דרכים:
-לבדוק בבית כנסת.
-ללכת למדרשה או שיעורי תורה ולדבר שם עם הרב.
-לפנות לאחד מהארגונים שאולי יוכלו לכוון אותך (הידברות, אחינו - חרדים, הידברות אותי יוכלו לעזור בכל זאת, כיפה, ישיבה - ציונות דתית).
-לפנות לארגונים למתחזקים כגון שלום לעם (שם אני התחלתי את דרכי, זה ארגון חרדי אבל היום אני דתי, למרות שהם מנסים לשכנע אותי ללכת לחרדי חחח)
מה להגיד? שאת רוצה לחזור בתשובה וצריכה הכוונה, לרוב ישמחו מאוד לעזור לך, ואם לא - אם יתנהגו בזלזול, תעופי משם, חוויתי גם את זה, תלכי למקום שיקבל אותך כמו שאת בקצב שלך.

מה עדיף? לדעתי לך עדיף רבנית כי בכל זאת את בת, ככה תוכלו לדבר על הנושאים שלכן, אבל אפשרי גם אם רב - בהנחה שהוא יודע מה הוא עושה.

עצה שלי מכל הלב ללכת למדרשה ולהתחיל משם. יש מדרשות שיתאימו לך. או לחלופין לעבור למסגרת שדומה שלך רק דתית, אם אני הבנתי נכון איפה את (לפי התיאור הקצר שלך) - יש לך שתי אפשרויות דתיות, הייתי מציע בחום לבדוק ויש גם אחת שנחשבת דתית אבל בנים בנות ביחד ולכן גם הייתי פחות מציע את זה.

תאמיני לי שזה לא מהלך קיצוני מידי זה מהלך שיציל לך את כל החיים שלך ויעזור לך כל כך! אני כמעט עשיתי את הטעות שלך והלכתי לאן שאת נמצאת (בהנחה שהבנתי נכון) ואני כל כך שמח שבסוף הלכתי למקום דתי, כי זו השנה, זו ההזדמנות הכי טובה שלך והיא זו שתציל אותך! היא זו שתתן לך פתרון והכול, שתראה לך מה את צריכה לעשות, רק חשוב לבחור נכון! מציע מכל הלב ללכת למסגרת דתית. נכון, תצטרכי לעזוב, אבל זה הזמן הכי טוב לזה, לפני שיהיה מאוחר מידי. יש לי חבר ממש טוב שלמד במסגרת, בסגנון שלך, בדיוק כמו שתיארת, אבל אלינו ואת לא מבינה מה זה עשה לו, זה פשוט מציל אנשים! אם הדת באמת חשובה לך, ואת באמת רוצה לעשות את זה - הייתי מציע בחום לעשות את זה, אבל תחשבי על זה לעומק. וכן רב חד משמעית יעזור לך. "עשה לך חבר, עשה לך רב".

אני סיפרתי לחברים רק 6 שנים אחרי שהתחזקתי, ואני מתחרט על זה שלא עשיתי את זה ישר. אני יודע כמה אומץ זה דורש אבל תבדקי, אני כותב לך מהלב, בתור אחד שחווה את זה על בשרי! שנה שמינית שלי בתהליך, שעוד לא הושלם, והוא קרוב להסתיים - בזכות המסגרת שלי.

למה לא עובד בלי רב?
כי אין מה שידריך אותך.
אין מה שיסביר לך מה לעשות שקשה לך.
אין מי שיגיד לך את הקצב הנכון להתקדמות.
אין מי שיעצור אותך שאת טועה.
אין מי שיקשיב לקשיים שלך.
אין מי שיתמוך באמת ברצון שלך.
אין מי שיעזור לך להשיג דברים שאת צריכה (התפילין שלי נתרמו לי בזכות הרב).
אין מי שיבין אותך באמת, ויגיד לך אם את מתרגמת מהר מידי, ומה להוסיף.
אין מי שילמד ויראה לך בעיניים מה את צריכה לעשות.
אין מישהו שיכול לייעץ לך, לפי מצבך הספציפי.
אין מי שילמד אותך להתפלל, או מה שאת צריכה לעשות.
שיניו לך קשיים - לפי תפני?
אין שיחזק אותך, וישמח לשמוע מה שיש לך להגיד.
אין מי שענה על השאלות שלך.
נראה לי הבנת את הנקודה. להתקשר להידברות עדיף, תכנסי לאתר שלהם, תשאירי מספר טלפון, הם יחזרו אלייך. הם עזרו לי בכל מיני דברים, קחי בחשבון שזה ארגון חרדי, אבל הינה אני יצאתי דתי בסופו של דבר חחח

אני מבין את הפחד שלך ואגלה לך סוד קטן: אני רעדתי שחיפשתי את מקומי, רעדתי מפחד. הבנתי שאין לי ברירה כי זו הדרך להתקדם. בדקתי את העולם החרדי, הדתי... שאני מפוחד. נכנסתי למסגרת דתית, חודש שלם לא הבנתי מה אני עושה שם, אבל סוף סוף הגשמתי את החלום שלי להיות דתי. חודש שלם לא הבנתי איך אני אתחבר לאנשים האלו. חצי שנה לקח לי ללמוד להתפלל כמו שצריך. אבל יודעת מה? היה שווה את זה. פגשתי את הציבור הכי איכותי בארץ, היום אני יודע טוב מאוד לאן אני רוצה ללכת, מכיר את כולם החרדי והדתי כאחד וזה היה שווה את זה, אבל כן, דורש אומץ רב. פשוט תחליטי וזהו. תשלחי את המייל, תהיי זמינה והם יעזרו לך. לא לפחד לבדוק מקום חרדי, אם לא אהבת תגידי להם שלא אהבת ואם הם לא רוצים לעזור (קשה לי להאמין) הייתי מציע לפנות לארגון ישיבה שיקשרו אותך לציבור הדתי.

שואל השאלה:
שמח לעזור ואו איזה תגובה מפורטת ממש עזרת לי!
תודה רבה
איזה מסגרת אתה חושב שאני נמצאת בה? כי ניראלי לא הבנת בדיוק..

ובקשר לרב ומישהו שידריך אז אתה אומר שפשוט רושמים מייל להידברות נגיד והם חוזרים אלי?

אני יכולה אולי לפנות אליך בפרטי?

שואל השאלה:
אתה לא מבין בכלל בכמה נקודות ודברים שקרו לי ונכונים נגעת..

כן בואי לפרטי, אני אסביר מה חשבתי ולמה, אני בכוונה לא כותב כאן בשביל לשמור על הפרטיות, אבל יכול להיות שלא הבנתי נכון. אם תרצי לשתף בפרטי בכיף, ככה אוכל לתת לך טיפים יעילים יותר.

ולגבי רב - האמת תלוי במסגרת שלך. אם זה לא מה שחשבתי הנחתי מציע לנסות לקפוץ למכון אורה בירושלים אם אפשרי. הכי טוב לדעתי בתור התחלה לנסות להשאיר הודעה להידברות, אני מצרף קישור עם הטופס שאת צריכה למלא. שימי לב, אל תרשמי את המספר שלך בהודעה עצמה אלא אך ורק בסעיף שכתוב שם "מספר טלפון" - רק שם! שלא יהיו פדיחות אחר כך. אם את עדיין קצת חוששת, אשלח לך בכיף את המייל שאת יכולה לפנות אליהם או מספר טלפון שתתקשרי. תזמני למעלה: v - אני רוצה שרב יחזור אליי טלפונית. x (להוריד את הוי) מ-"אני רוצה ששאלתי תתפרסם באתר" (ככה הם לא יפרסמו).

שימי לב, שהם מתקשרים אלייך תגידי את כל האמת ותהיי פתוחה! תשתפי הכול כולל הכול, הם שם בשבילך. לא נראה לי שיש ארגון יותר מנוסה מהם והם עבדו עם כל סוגי האנשים. תשתפי הכול, לא אהבת משהו? תגידי להם. רק כמובן כמובן תכבדי רותם כמו שהם יכבדו אותך

ובאמת באהבה, אני חוויתי את זה וחווה את זה על בשרי. אני אשמח לתת לך מהנסיון שלי, תלמדי מהטעויות שלי!

אני מתחזק 10 שנים וגם לי יש נפילות העניין הוא להתעלות על עצמך אל תנסי להסתיר ואל תפחדי מתגובות של אחרים אם מישהו ישאל תגי אני מתחזקת יש בעיה? תגידי את זה פעם אחת ויעבור לך הפחד ולמי אכפת מה אחרים חושבים אל תשימי על אף אחד כל הכבוד שאת מתחזקת ותמשיכי בדרך הזאת חשוב לך להתקרב להשם או מתגובות של אנשים? אל תפלי לכל היצר ותפחדי מה אנשים יגידו תגידי כן אני מתחזקת ולגבי הקשר שלך עם עם החברים שלך כמובן שיש כאלה שלא יאהבו את הרעיון אבל סך הכל זה עניין של זמן עד שיקבלו אותך ואם מישהו יעזוב אותך סימן שהוא לא חבר אמיתי כי לא מנתקים קשר עם בן אדם לפי האמונה שלו בכל אופן אל תסתירי ותהיי גלויה תצהיאי על זה את צריכה להיות גאה בעצמך שאת מתחזקת אשרייך ואשרי חלקך לא מתביישים בזה את בת של מלך תהיי חזקה ותראי לכולם מה זה