זה מוזר שבא לי חבר רק לחתונה.?כאילו שאני אכיר מישהו בגיל 20+ והוא יהיה לחתונה.. כמו הדתיות..

לא , לדעתי זה הכי מושך

לא מוזר, זה בדיוק מה שאני עשיתי וב20 באמת מצאתי את בעלי ב22 התחתנו ב23 הפכתי לאמא ;)
"עם רצון ועם יכולת גם פיל יכול להיתאהב בתרנגולת" .
בהצלחה! 3>

יש עוד כמה שלבים בין זוגיות של בני נוער לבין חתונה...

שואל השאלה:
^ברור .. אבל אני לא מאמינה בזוגיות של נערים בני 15-17.. אני רוצה שאני יהיה בת 20+ יהיה לי חבר ראשון שאני אראה אותו בתור מישהו לחתונה ולא סתם ..

וואי אחותי מבינה אותך לגמרי אבל
תדעי שזה כן לגיטימי שאת מתאהבת בגיל צעיר..

ממש לא מוזר. הכי נורמלי שיש והכי מיוחד שיש
מקווה שתמצאי את האחד שלך ישר לחתונה;)

שואל השאלה:
^^לגיטימי.. ברור.. יש הורמונים והכול וכל הרגשות וזה,
וגם לא אכפת לי שאחרות יעשו מה שבא להן.. אבל *אני* מעדיפה ורוצה שיהיה לי חבר בגיל 20+ כי בגיל הזה יש יותר דעת ומודעות ממה שיש בגיל 15.. גם אם מישהי בוגרת ,עדיין בגיל 20 יש יותר דעת ושכל..
וגם בואיי, כמעט כל זוג שהן בני 15-17 בסוף נפרדים וואלה לא בא לי על זה.. בא לי להכיר לחתונה..
(שוב אני אומרת, זאת דעה שלי ומה שרציתי לשאול זה אם זה בסדר ונורמלי כי היו כמה שצחקו עליי בגלל זה)

כן גם אני חושבת ככה

כן גם אני חושבת ככה

לא זה הגיוני לחלוטין גם אני חושב ככה

שואל השאלה:
וואי איזה טוב זה שאני לא לבד בדעה הזאת חח

מה אחותי בסופו של דבר כאילו בתכלס זה הכי נכון

גם אני ככה
זה הכי יפה שיש

אני כמוך אחותי (: זה לא מוזר בכלל.
כמעט כולן בגיל הנוער רוצות זוגיות וחבר ומדברות על זה ואני פשוט חושבת לעצמי שמה זה שווה להיפגע מילדים שעוד לא התבגרו? למה לא לחכות לאחד שכבר יהיה מוכן למשהו רציני וגם יתן לך את מה שאת צריכה שזה זוגיות בריאה שאמן וגם תסתיים בחתונה. זה מה שנקרא התבגרות, כשאתה ילד בא לך לנסות ולחוות את האהבה ולא אכפת לך איך היא תהיה וכשאתה מתבגר אתה מבין שלא שווה לצאת עם איזה אחד מניאק או סתם ילד שלא באמת רוצה זוגיות ועדיף לחכות לאחד שיגיע ועוד איך.

אני גם לא מאמינה בזוגיות של בני נוער
99 אחוז שהם יפרדו עוד לפני הצבא
אבל- זה צבירת ניסיון

לא, זה הגיוני

אני לא רוצה להתחתן אבל אני גם חושבת ככה זוגיות של בני נוער פשוט.. פשוט לא

לדעתי שילת הייתה אומרת במצב כזה לכי על זה נסיכה ירין היה אומר שאתה בן אדם מגעיל זו דעתי ואם יש לך בעיה אין בעיה

כן זה בסדר אבל רק אומרת אחותי התחילה לצאת עם בעלה בגיל 15

זה ממש בסדק גמור גם אני רוצה ככה בעזרת השם אני בת 18 ולא היה לי בכלל חבר שזה יבוא זה יבוא ומאמינה בעזרת השם שמי שיבוא יהיה בעלי הלוואי . את ממש לא מוזרה .

הכל בחירה שלך לפי מה שמתאים לך.
אני אישית התחלתי להכנס למערכות יחסים רציניות בגיל 15 כי ממש רציתי להתנסות בזוגיות ומין והרגשתי שזה משהו שאני ממש רוצה.
אם את לא מרגישה שזה משהו שאת מעוניינת לחוות בגיל הזה- זה גם בחירה מעולה. העיקר שאת תהיי שלמה עם זה, ואם זה מה שמתאים לך לכי על זה!

אני גם

זה לא מה שחרדים עושים?

זה מראה על בגרות לדעתי

ממש לא מוזר.. זה הכי נכון
הזוגיות האמיתית היא רק עם מי שיהיה אבא של הילדים שלך, שיחיה איתך את כל חייך
ורק שפ כדאי להשקיע את הכוחות.
זה גם מראה כמה את בחורה חכמה ואיכותית
בהצלחה!

פה להזכיר שגם הרבה מנשואים מתגרשים, כנראה זה גם בולשיט לא?

לא. מתחברת למחשבה גם ^^

ravy לצערנו הרבה מהנשואים מתגרשים וזה בגלל שיש המון אנשים שמוותרים על אהבה בקלות או כי נהיה קשה במקום לעבור אותה ביחד ויש אנשים שבאיזה שהוא שלה שוכחים לתת זמן לבן/בת זוג ויש אנשים שככ ממהרים להתחתן שהם לא בוחרים את האדם הנכון ועוד ככ הרבה סיבות...
אבל זה לא אומר שאי אפשר להתחתן או שהזוגיות שלך לא תצליח.

אין מה להאמין יש כזה דבר שנקרא גם לחוות ובני נוער גם מתאהבים אפילו שהם לא בהכרח בשלים לנישואין אבל עדיין יש כאלה שבזוגיות מאז שהם היו בני נוער וזה הוביל לחתונה אותו הדבר יכול להיות שתהיי בת 20+ ותהיי בזוגיות אבל בכלל תיפרדו זה לא בהכרח עניין של גיל זה עניין של בשלות לזוגיות וכבוד הדדי

לא
אני אישית גם רוצה גבר לחתונה

זה מה שכולם רוצים אבל את אף פעם לא יכולה לדעת מי מהם יהיה זה שתתחתני איתו. בגלל שהחיים זה לא סרט דיסני ולא תמיד הכל הולך לפי איך שתכננת.

לדעתי זה בסדר גמור אבל באמת כל עוד את לא מכוונת לבחור דתי זה יכול גם להיות קצת מוזר ביניכם כי לו יהיה ניסיון ולמה להשוות ולך לא

אני גם חשבתי ככה לפני כמה שנים עד שהבנתי שאהבה זה דבר יפה ואני רוצה לראות איך זה להיות במערכת יחסים, לטעות וללמוד מהטעויות שלי וגם ללמוד מתי אני צודקת והבן זוג טועה.

חשוב לי ללמוד את זה לפני שאני בת 20, אפילו שאני לא רוצה יחסי מין וזה מה שרוב הנערים בגילי רוצים.
בגלל זה אין לי חבר בנתיים אבל אני זורמת עם מה שיבוא והאמת שיש לי כמה אופציות אבל אני קצת מפחדת אפילו שהבנים שאני מכירה ממש טובים ובחיים לא יעשו לנ משהו רע.
זה הקטע שבו אני צריכה להפסיק לפחד ולצאת מהאיזור נוחות שלי (כי האופציות האלה אחלה בישבילי אבל אני סתם מפחדת)

יש כל כך הרבה שינויים שקורים בחיים שלי עכשיו, מבחינה חיצונית אני משתנת מלא, מבחינת אופי השתנתי מלא, אני מפחדת מהמון דברים כמו מהצו ראשון, עבודה, מכיתה י"א ומלהתחיל רישיון נהיגה.

(עכשיו כבר ממש חרגתי מהנושא)

אבל בקיצור, בין לבין או תוך כדי אני חושבת שזה נחמד לעבור גם זוגיות כי זה עוד משהו שאני אלמד ממנו לקחים.
כל הדברים האלה שקורים ועומדים לקרות עומדים ללמד אותי המון ואני מפחדת בטירוף אבל גם מתרגשת בטירוף.

שואל השאלה:
^קודם כל אני מאוד מעריכה שהשקעת מזמנך וכתבת את דעתך ואני מכבדת את הדעה שלך מאוד! כי מי אני שלא..
אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה ולא בקטע רע-
את חושבת שבנים בגיל 16-17 יש להם את אותו שכל ובגרות בגיל 20+?
אני חושבת שלא.. בגלל זה לא צריך להשוות בין זוגיות של גילאים יותר גדולים, כי הזוגיות היא שונה..
זה לפי דעתי.. אשמח שתגידי לי מה דעתך:)..

ותודה רבה לכולם על זה שרשמתם את מה שחשבתם!

לא מוזר בכלל
ורק לציין את מתכוונת לחרידיות רוב הדתיות לדעתי לא ככה

שואל השאלה:
דווקא רוב הדתיות ככה^.. כאילו רוצות חבר בגילאים יותר גדולים.. זה בעיקרון העיניין של הדת.. חבר בשביל חתונה

בתור דתי אני אומר שזה בנות חרידיות לא דתיות

אני בת 25 ובתולה, וגם בדעה שלך .. רוצה להיות רק עם גבר אחד לכל החיים ..
ואני לא דתייה, פעם הייתי מסורתית ועכשיו אני חילונית.. זה לא בא לי מהדת הקטע הזה.. זה פשוט מה שאני מרגישה
ואני לא אגיד שלא יצא לי להתאהב או להידלק בגילאים קטנים יותר.. זה בהחלט קרה, אבל לא יצא מזה כלום. אבל גם אם זה היה קורה הייתי מעדיפה שהוא יהיה היחיד..

גם אני חושבת ככה :)
אני בת נוער והתאהבתי מספר פעמים אבל זה אף פעם לא עבד ופשוט הבנתי ש
א - מאוד קשה להיכנס לזוגיות בתור בני נוער
ב - הזוגיות לרוב לא בריאה כי בני נוער ילדותיים ולא יודעים להחזיק זוגיות ולהתמודד עם קשיים
ובגלל זה אני חושבת שעדיף להיכנס למשהו רציני רק בגיל מבוגר..

אוו תודהה שירבו כמותך

ואם תכירי מישהו רק בגיל 26 , עד אז תישארי חסרת ניסיון ולבד?

אם את לא מוכנה לזוגיות של בני נוער, את לא מוכנה לזוגיות של חתונה. לדתיים יש המון קשיים אבל הם מקבלים עזרה מכל מיני בחינות. עדיף לך לבוא עם ניסיון ולהכיר מישהו שאת יודעת שתסתדרי איתו ותוכלו להשלים אחד את השנייה ולא מישהו שאין לך הרבה מושג לגביו ושהכל חדש לך ובסוף יתברר שאתם לא מתאימים כלל

לכל סיר יש מכסה. וגם אני לא טיפוס של אהבת אמת וכל החרטא
את לא רוצה מישהו שיהיה שם בשבילך? כל אחד רוצה. מי שאומר שלא משקר לעצמוd:

"זוגיות של בני נוער"
הכוונה אהבה?
בסוף הדבר הכי חזק זה נישואים, זה קשר נצחי שבלתי ניתן להפרדה (בעקרונו)
הדבר האחרון שאת היית רוצה זה לוותר ולעשות את הדבר המטורף הזה עם מישהו שאת לא אוהבת

לא מוזר, זכותך
אבל לדעתי זה טוב גם להתנסות
נגיד קיוויתי שהחבר הראשון שלי זה מי שאני אהיה איתו לעד, אבל אם לא היינו נפרדים לא הייתי מבינה כמה שהוא לא טוב בשבילי
בקיצור זה כן חשוב לצאת גם לפני גיל 20 אם יש לך את האפשרות, אבל תעשי מה שטוב לך בסך הכל
רק נותנת לך נקודת מבט נוספת :)

היי אהובה,
את רוצה זוגיות שתחזיק. שלא תגמר ישר אחרי כמה זמן, וזה בסדר ואפילו מחשבה בריאה.
את בטח בטווח גילאים של 15-17.
ובגילאים האלה אם אתה לא מוצא את הבן אדם הנכון בשבילך לזמן הקרוב-רחוק,
יהיה לך קשה לחפש כי זה לא רק קורה אצלנו בגילאים צעירים יחסית.
תחשבי שתהיי גדולה - יהיה עוד יותר קשה מבחינת למצוא זוגיות כי העולם מתפתח וכל אחד מנסה להבין מה הוא רוצה ואוהב, אבל בתכלס עמוק בתוך הלב כל אחד רוצה אהבה.
לא חייב אהבה של שניים שלא מוותרים אחד על השנייה, אהבה עצמית היא גם טובה וחשובה ואהבה אמיתית בין חברות שהיא יותר ידידותית אבל עדיין - זאת אהבה, מסוג אחר.

ולא רוצה להאשים אף אחד כי לכל אחד יש את הבעיה שלו והקושי שלו במציאת זוגיות או כל דבר שהוא רוצה, אבל ממה שאני רואה על ההורים שלי ובכללי על זוגות נשואים יותר מ-30 שנה,
זה העובדה שהם עדיין ביחד ויעשו הכל אחד בשביל השנייה לא משנה מה קורה, כי הם כבר עם משפחה וילדים ולפרק את כל מה שהם בנו ולאבד את האהובים שלהם?
לא חושבת שזה שווה בסופו של יום.
ולאט-לאט אנשים כאלה או מתחבאים או מתחילים להעלם מהעולם, ושלא תביני לא נכון - יש מספיק מתבגרים היום שהם חכמים יותר ממבוגרים בצורה מסוימת, ואפילו הרבה שאוהבים יותר מידי. כי כולנו הרי צריכים אהבה.
אבל, ויש אבל, אם את רוצה לקבל אהבה מבן אדם אחר - את צריכה לאהוב את עצמך ולהעלות את הערך העצמי שלך למעלה.
כי אם לא תעלי אותו, הוא ימשיך להיות למטה ואת עדיין תרגישי רע.

דבר אחרון ופה אני מסיימת -
תשימי לב לסביבה שלך אם היא מתאימה לך או לא, גם לעצמך. תהיי יותר מודעת למה שמעלה לך את הביטחון העצמי ומה מוריד אותו. תאמיני בעצמך שזה אפשרי ותשכנעי את המוח שלך שאת יכולה, בעזרת מנטרות שהם משפטים שאומרים אותם ביום-יום ואם את צריכה מישהו לפרוק - תלכי לבן אדם קרוב אלייך שמקבל ואוהב אותך איך שאת, תגידי לו מה שאת מרגישה.
זה יכול להיות מישהו מהמשפחה שלך, או חברה קרובה שאיתך שנים, כל בן אדם שעולה לך לראש כשאת קוראת את זה.

(-:

וואלה אני עוד מעט בת 20 והייתי בזוגיות של שנתיים והוא לא היה מוכן לקשר רציני כזה כמו שרציתי,והוא אפילו הזניח אותי באיזשהו שלב. אז זה הכי לגיטמי בעולם

סבבה לגמרי, אני לא 100% מסכים איתך אבל זאת דעתך והכל טוב

האמת שאני שונה ממך. כמובן שאם החבר הראשון שלי יהיה "האחד" אז נתחתן, אבל בעקרון, כשיהיה לי בן זוג אני לא אראה אותו כגבר לחתונה. לפחות לא בהתחלה. אולי אחרי שנה+ של זוגיות זה ישתנה. אני מסכימה איתך בזה שאת לא מאמינה בזוגיות של נוער וזה, ולכן אני לא אראה בבן זוג שלי בעל אלא בן זוג. אני כן רוצה לאהוב, רוצה להתנסות, רוצה לחוות. אבל אי אפשר לדעת אם הוא האחד או לא אם לא אנסה. בתכלס אני בת 18, כשיהיה לי חבר, אני לא ממהרת לשום מקום, אני רוצה חבר שנאהב אחד את השנייה ונתנסה, זוגיות בקיצור.. אבל לא רצה לחתונה חח. לא חושבת על זה כרגע. מגיל קטן הייתי ילדה שיודעת שתהיה לה משפחה, בעל וילדים. זה ממש לא השתנה. אבל אני לא ממהרת לשום דבר, אני עדיין רק בת 18 ויש עוד זמן. אז עד אז אני כן רוצה לחוות זוגיות, פשוט לא בטוחה שאתחתן עם הבן זוג, ואני 100% בסדר עם זה. שכחתי להגיע לפואנטה אבל זה קיצר זה ממש בסדר שאת מרגישה ככה, זה לא מוזר. אבל לי אישית לא אכפת שהחבר הראשון שלי לא יהיה בעלי.

זה ממש לא מוזר
אני לא הייתי רוצה חבר של קוצי מוצי ויזרוק אותך אחרי חודשיים נראלי שכל בחורה עם קצת מח רוצה גבר לחתונה ולא לסתם שטויות

האמת שגם אני ככה

אני לא אקבע לך מה מוזר ומה לא אבל מה הבעיה בבולשיט בלעשות שטויות זה שזו לא הזוגיות לעתיד לא אומר שזה לא שווה את הניסיון של להכיר את המין השני וללמוד להפתח אליו.

גם בגיל 20 אין בגרות וניסיון מספיקים לטעמי לחתונה. חתונה בגיל 20 זו לא חתונה בגיל 30.
אנחנו משתנים כל הזמן לאורך החיים. אנשים מתגרשים כי מי שהכירו כשהיו צעירים השתנה, וגם הם השתנו.
לכל גיל יש את החוויות שלו. אולי קשר עם בן בגילך זה לא מתאים, אבל חשוב להבין שום דבר לא מבטיח שכל קשר יסתיים בחתונה, שלא יהיו גירושין, ושיהיה בו טוב כל החיים. לנסות ולחוות מאפשר לנו להבין מה יותר ומה פחות מתאים לנו.

אנשים צריכים להבין שזוגיות זה לא רק לחתונה או לנצח עד למוות

לפעמים אנשים פשוט רוצים שיהיה להם לאן לבוא אחר הצהריים לפרוק רגשות, מישהו שיוכלו לשתף איתו בסודות הכי כמוסים שיש, מישהו שאפשר לעשות איתו כיף אדיר ולהיות הכי אתה שיש

מה הבעיה בלקחת סיכון שישבר לך הלב?
הרי גם יש סיכוי שאם תחכי לגיל 24 ותחפשי מישהו להתחתן איתו אז הוא יתגרש איתך או יעזוב אותך.

גם אני פעם כשהייתי מתבגר קטן יותר (12-13) חשבתי שזוגיות זה בולשיט כי הסיכוי שזה יהיה רציני נמוך. אבל בתכלס? מה זה משנה אם זה יהיה גם לכמה חודשים? לפחות החכמת מה זה זוגיות, וגם השתפרת בזה
וכמובן שגם היה לך יותר טוב.

מלא אנשים איכותיים מחזיקים בדעה הזאת של "אני לא הולכת אפילו לנסות או אפילו לפתוח את האפשרות שיהיה לי חבר, אפילו דייט כל עוד אני נערה"

ואז מה קורה בתכלס? אנשים איכותיים אחרים שכן רצו אותכן יהיו שבורי לב

עזרה מישהו איך אני מעלה שאלהה

בכללי, אני שונא גם שאומרים שזה "בזבוז זמן"

מה זאת אומרת בזבוז זמן? הייתי מעדיף לחלוק את הזמן שלי עם מישהי גם אם אפרד איתה לאחר 3 שנים מאשר להיות בודד

מושלם לדעתי

לא יודע.. מצד אחד נכון מצד שני צריך ניסיון קודם. אני את האמת די מצטער שלא יצא לי להכיר בחורה בגיל 16/17

אפשר לשאול בת כמה את?

שואלת השאלה
אני ממש לא חושבת שהם אותו דבר, יש להם בגרות שונה לגמרי.
אבל בכל מקרה זה לדעתי רעיון להתנסות ברעיון הזה של זוגיות

הכל בסדר..חושבת נכון:) אשרייך, בע"ה יהיה לך,

אם תתחילי לחפש, אפשר גם דרך אתר שליש גן עדן