מה גורם לאנשים מבוגרים להאמין באלים בדיוניים?

מחפשים משהו להחזיק בו וזה מה שהם מצאו

הם מוצאים באלים אחרים מה שהם לא מוצאים בה' (?)

לא כולנו נולדנו כאלה חכמים ונבונים כמוך

החוסר ביקורתיות שלהם והקבלה של דברים בתור נכונים ללא ערעור או ספק

אני לא מאמינה באלוהים אבל בעיניי לקרוא לזה בדיוני זה קצת קשוח. כל אחד והאמונה שלו, אמא שלי מאמינה ומנסה לגרום גם לי אבל אמרתי לה בכנות שאני לא מאמינה והיא הבינה אותי (:

אם מדובר באל שאתה לא יכול לפרוך את הקיום שלו זה כבר לא בדיוני

רוב האנשים חונכו לכך מגיל קטן, ולעולם לא הטילו ספק בכך כי הטלת ספק מובילה לתחושה של בידוד מהקהילה שלהם. השאר כנראה מצאו בדת וברוחניות משהו שחיים נטולי אל לא סיפקו להם. לרוב מדווח שאנשים מאמינים מאושרים יותר.
ולמגיב שמעליי, אי אפשר גם להפריך שאין פיות בלתי נראות ובלתי מורגשות בחדר שלך עכשיו ושהן משפיעות עליך וגורמות לך לכתוב את המשפט הזה באמצעות טלפתיה. רק בגלל שאי אפשר להפריך משהו זה לא אומר שהוא נכון, ובעצם רק גורם לו להיות פחות אמין

חינוך.

ואת מאמינה באל דימיוני?

^^^ברור שיש קשר לחינוך. מן הסתם אם באת ממשפחה דתייה חונכת במשך רוב החיים שלך להאמין באותה דרך. קשה לי להאמין שאתאיזם היה מצב ברירת המחדל שלך. אני במצב דומה לשלך ואני אגנוסטי, אבל אני מודע לזה שהדרך שבה גדלתי משפיעה מאוד על דרך החשיבה הנוכחית שלי, גם אם לא שמרתי את כל העקרונות הקודמים שלי