הכרתי את המשפחה שנהרגה בתאונה בצפון

כע זה באמת קשה לעכל אני לא הכרתי את המשפחה וכמעט בכיתי ששמעתי את זה

שואל השאלה:
זה פשוט נוראי שלפני כמה ימים דיברתי איתו ואז פתאום זהו אני לא אראה אותו יותר
אני כל היום מרגיש כאילו אני באיזשהו חלום רע כי שמעתי על המון מקרים כאלה אבל אף פעם זה לא היה מישהו שאני מכיר...

אני בשוק. זה כל כך קשה שרק לפני כמה ימים דיברת איתו
לדעתי יעזור לך לדבר על זה עם מישהו מהמשפחה או לאו דווקא, או אפילו ללכת לפסיכולוג.
אני גרה בצפון ליד בית חולים זיו (איפה שהביאו את רוב הפצועים) ושמענו את כל האמבולנסים ורק זה היה מלחיץ, לא רוצה לחשוב מה זה להיות שם או אפילו להכיר את מי שנהרג או נפצע

שואל השאלה:
כן אני מדבר על זה עם המשפחה, גם להם קשה, אני גר באותה שכונה שהם גרו בה

אמאלה זה סיפור פשוט מזעזע אין מה להגיד.
אני כל כך מצטערת ומשתתפת בצערך אבל לא שזה באמת יעזור
זמן עוזר, שירים, הבנה שעכשיו הם במקום טוב יותר ❤
סבא שלי שהיה גר איתנו והיה כמו אבא בשבילי גם נפטר לפני שנתיים כמעט וזה היה קשה ובלתי יאומן, אבל בסוף מתרגלים, ומתרגכזים בטוב

אולי זה קצת קשה, אבל תנסה לחשוב שלפחות לא כל הילדים באוטובוס נפגעו( זה היה אוטובוס מסע של ילדים מבני עקיבא בערך 60 נוסעים! ומכל אלה רק הנהג מת וזאת הייתה תאונה ממש נוראה)

שואל השאלה:
משתתף בצערך❤
ובאמת אחרי שכתבתי את השאלה הזאת הרגשתי טיפה יותר טוב, כאילו הצלחתי לעכל את זה שהוא מת. עדיין זה עצוב ומזעזע אבל כנראה באמת הזמן עושה את שלו