39 תשובות
כן
מה הבעיה
מה הבעיה
שואל השאלה:
זה לא דברים שנוגדים את הדת?
זה לא דברים שנוגדים את הדת?
מי כאן אמור לדעת אם לא אתה?
כן.
נראה לי לגיטימי מאוד.
ממש לא!
בנט, חוץ מזה שהוא עם כיפה, עושה בערך הכל בניגוד להלכה.
ביבי, אפילו שהוא בלי כיפה, היה הרבה יותר טוב- מכל הבחינות.
דרך אגב, מי שכתב את הכתבה הזאת כתב נפתלי עם ט...
אבל מי אמר שהכתבה הזאת נכונה? כל דבר שקוראים היום בחדשות הוא נכון?
בנט, חוץ מזה שהוא עם כיפה, עושה בערך הכל בניגוד להלכה.
ביבי, אפילו שהוא בלי כיפה, היה הרבה יותר טוב- מכל הבחינות.
דרך אגב, מי שכתב את הכתבה הזאת כתב נפתלי עם ט...
אבל מי אמר שהכתבה הזאת נכונה? כל דבר שקוראים היום בחדשות הוא נכון?
שואל השאלה:
^האתר שייך לאלעד פרסמן. מוזמנת לקחת את הדברים שלו בעירבון מוגבל. זה לא תורה מסיני אבל הוא מביא סימוכין, תמונות , מסמכים לדברים שהוא כותב. הוא חקר טוב את הבונים החופשיים, ויש לו ידע רב בתחום הזה (אילומינטי, הבונים החופשיים וסדר עולמי חדש). הוא נפגש עם הרב דב ברקוביץ שליט"א, הביא לו כמה דברים לראות. הרב דב ברקוביץ שליט"א אמר עליו שהוא חקר טוב.
^האתר שייך לאלעד פרסמן. מוזמנת לקחת את הדברים שלו בעירבון מוגבל. זה לא תורה מסיני אבל הוא מביא סימוכין, תמונות , מסמכים לדברים שהוא כותב. הוא חקר טוב את הבונים החופשיים, ויש לו ידע רב בתחום הזה (אילומינטי, הבונים החופשיים וסדר עולמי חדש). הוא נפגש עם הרב דב ברקוביץ שליט"א, הביא לו כמה דברים לראות. הרב דב ברקוביץ שליט"א אמר עליו שהוא חקר טוב.
בנט לא מייצג אף אחד.
אני אפילו לא חושב שהוא דתי.
יאיר לפיד ובנט שני ליצנים עם כריזמה של עכבר באנגלית.
אני אפילו לא חושב שהוא דתי.
יאיר לפיד ובנט שני ליצנים עם כריזמה של עכבר באנגלית.
את מי בנט חיבק?
תוצאה יאיר לפיד כופר?
הרפורמים הם זרם ביהדות
דרך אגב הרפורמים הם בוגדים ב*עם* היהודי.
הם לגמרי בעד התבוללות והילדים שלהם בכלל לא יהודים, ה"זרם" הכי כישלוני שיש.
הם לגמרי בעד התבוללות והילדים שלהם בכלל לא יהודים, ה"זרם" הכי כישלוני שיש.
בטח, אחריותו של כל יהודי הוא לאחד את העם ושל הציבור הדתי לאומי בפרט היות והם ממוקמים יחסית בין הצדדים הקיצוניים.
אנונימי
אתה קורא כתבה מתוך אתר שמגדיר את עצמו כ'אתר קונספירציות ישראל' אז הייתי לוקח בעירבון מוגבל מה שכתוב שם
כן
אנונימי
אהבה היא משהו שחוצה גבולות. וטוב מאוד שהוא מחבק מי שאינו כמוהו. להרבות אהבת חינם זו מצווה גדולה
כן האמת שכן
כל הקטע של הדת זה ואהבת לרעך כמוך ולדון כל אחד לקו זכות ולא לשפוט כי אין לנו את הזכות לשפוט
אז כן הגיוני
כל הקטע של הדת זה ואהבת לרעך כמוך ולדון כל אחד לקו זכות ולא לשפוט כי אין לנו את הזכות לשפוט
אז כן הגיוני
שואל השאלה:
דבר ראשון, מה קשור אתר קונספירציות? הוא מביא הוכחות לדבריו או לא?
בנוגע להיות חבר של כופר. מה עם "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ" (תהילים קיט, סג), כלומר יש להיות חבר רק של יראי ה' ושומרי מצוותיו.
ולהפך, מי שמתחבר לאנשים שהולכים נגד החוקים של התורה - ה' פורץ את מעשיו, כמו שקרה למלך יהושפט (שהיה מלך צדיק), ונאמר לו "כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ - פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ" (דברי הימים ב כ, לז).
מפסוק זה אמרו במשנה: "ניתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע; ואל תתייאש מן הפורענות" (פרקי אבות, פרק א, משנה ז).
זה גם מראה מי הבן אדם (לפי אלה שהוא מתבחר אליהם), כמו שאמרו "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב ע"ב, חולין סה ע"א).
זה גם משפיע עליו בעצמו, וכלן יש אזהרות רבות שלא להיות בחרתם, כמו שכתב הרבמ"ם במשנה תורה, הלכות דעות, פרק ו; והרמח"ל ב"מסילת ישרים", פרק ה. ומקורות אחרים רבים.
לאחד את העם? זה שייך כאשר היודי מאמין בכל י"ג עיקרי האמונה, כמו שכתב הרמב"ם:
"וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" במסכת סנהדרין).
וכן אמרו רבותינו, זכרוהם לברכה: "הלא הוא אומר (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"? מה טעם? - "כי אני בראתיו"? - ואם עושה מעשה עמך - אתה אוהבו, ואם לאו - אי אתה אוהבו" (אבות דרבי נתן, פרק טז, ה).
דבר ראשון, מה קשור אתר קונספירציות? הוא מביא הוכחות לדבריו או לא?
בנוגע להיות חבר של כופר. מה עם "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ" (תהילים קיט, סג), כלומר יש להיות חבר רק של יראי ה' ושומרי מצוותיו.
ולהפך, מי שמתחבר לאנשים שהולכים נגד החוקים של התורה - ה' פורץ את מעשיו, כמו שקרה למלך יהושפט (שהיה מלך צדיק), ונאמר לו "כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ - פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ" (דברי הימים ב כ, לז).
מפסוק זה אמרו במשנה: "ניתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע; ואל תתייאש מן הפורענות" (פרקי אבות, פרק א, משנה ז).
זה גם מראה מי הבן אדם (לפי אלה שהוא מתבחר אליהם), כמו שאמרו "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב ע"ב, חולין סה ע"א).
זה גם משפיע עליו בעצמו, וכלן יש אזהרות רבות שלא להיות בחרתם, כמו שכתב הרבמ"ם במשנה תורה, הלכות דעות, פרק ו; והרמח"ל ב"מסילת ישרים", פרק ה. ומקורות אחרים רבים.
לאחד את העם? זה שייך כאשר היודי מאמין בכל י"ג עיקרי האמונה, כמו שכתב הרמב"ם:
"וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" במסכת סנהדרין).
וכן אמרו רבותינו, זכרוהם לברכה: "הלא הוא אומר (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"? מה טעם? - "כי אני בראתיו"? - ואם עושה מעשה עמך - אתה אוהבו, ואם לאו - אי אתה אוהבו" (אבות דרבי נתן, פרק טז, ה).
איפה הבעיה בדיוק אני לא מבינה מה הבעיה לחבק "כופר" מה הוא לא בן אדם
שואל השאלה:
^הכופר? מן הסתם שלא. "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו - שְׁמוֹר, כִּי זֶה - כָּל הָאָדָם" (קהלת יב, יג), כלומר רק "זה" (יראת אלוקים ושמירת מצוותיו) גורם לאדם להיות אדם ומי שאין לא את זה (יראת אלוקים ושמירת מצוותיו) - אינו בגדר "אדם". ככה מופיע בספרו "קובץ ממארים ואגרות".
^הכופר? מן הסתם שלא. "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו - שְׁמוֹר, כִּי זֶה - כָּל הָאָדָם" (קהלת יב, יג), כלומר רק "זה" (יראת אלוקים ושמירת מצוותיו) גורם לאדם להיות אדם ומי שאין לא את זה (יראת אלוקים ושמירת מצוותיו) - אינו בגדר "אדם". ככה מופיע בספרו "קובץ ממארים ואגרות".
בוודאי.
נראה לי לגיטימי, רצוי ונכון ביותר. אשריו.
דבר ראשון, ''כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב''. אין לך מושג מה עובר ללפיד בראש ואין לך שום זכות להכתיר אותו ככופר על סמך הסתכלות חיצונית שטחית.
דבר שני, עיקר ציווי השנאה הוא על מומר להכעיס, שממאן בתורה להכעיס, ואין זה המקרה כאן.
דבר שלישי, לא חסרים גם מקורות על היחס הסלחני שאמור להיות גם לנו כלפי ישראל שחטא.
כדברי ברוריה התנאית במסכת ברכות (י.) כתוב יתמו חטאים מן הארץ ולא חוטאים מן הארץ, לכן עלינו להתפלל עליהם ולקרב אותם ולא להרחיק אותם ולקוות שיושמדו.
ובסנהדרין, ''ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא''.
ובקידושין לו. אמר רבי מאיר שישראל אם על פי שהם משחיתים ומרעים עדיין בנים הם שנאמר זרע מרעים בנים משחיתים.
בנוסף, כבר החזון איש כתב שבימינו אין לשום כופר מעמד של מין, מומר או אפיקורס כי הם בחזקת תינוקות שנשבו ואם כך מצווה עלינו לקרבם ואסור לנו לשנוא אותם. (כיוון שהם אינם בגדר משנאי ה').
ועוד כתב המשך חוכמה על דברים כד שהיחיד שמותר לו לשנוא אדם רשע זה אדם ש*נקי לחלוטין מעבירות* (אם יראה אדם בחבירו חטא אם יפשפש במעשיו ימצא כמה מכשולים ופקפוקים, זה בפרט זה וזה בפרט זה, לכן אסור לשנוא איש כזה, רק מי שהוא בעצמו סר מרע וצדיק תמים בדרכיו, אבל קשה למצא כמותו וע"ז אמרו ראיתי ב"ע והמה מועטים). אתה מחזיק בעצמך ככזה? אני לא.
ואפילו אם נניח שהוא רשע גמור, לפי המהר''מ מלובלין אסור לשנוא אדם שלא הוכיחו אותו, וקי''ל שאמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח, ואם ראב''ע הסתפק בזה בדורו אולי כדאי גם לנו לא להיות בטוחים כל כך.
לכן למסקנה, הדרך הכי טובה בימינו להתנהג לאנשים כאלו היא לא בהתרסה, זלזול, שנאה, ריחוק, התנגדות ודחייה, אלא רק בסלחנות, קירוב, חיבוק, הכלה, אימוץ והבנה, בתקווה שישובו מדרכם.
אשרי נפתלי שמקרב את ישראל לאביהם שבשמיים :).
נראה לי לגיטימי, רצוי ונכון ביותר. אשריו.
דבר ראשון, ''כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב''. אין לך מושג מה עובר ללפיד בראש ואין לך שום זכות להכתיר אותו ככופר על סמך הסתכלות חיצונית שטחית.
דבר שני, עיקר ציווי השנאה הוא על מומר להכעיס, שממאן בתורה להכעיס, ואין זה המקרה כאן.
דבר שלישי, לא חסרים גם מקורות על היחס הסלחני שאמור להיות גם לנו כלפי ישראל שחטא.
כדברי ברוריה התנאית במסכת ברכות (י.) כתוב יתמו חטאים מן הארץ ולא חוטאים מן הארץ, לכן עלינו להתפלל עליהם ולקרב אותם ולא להרחיק אותם ולקוות שיושמדו.
ובסנהדרין, ''ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא''.
ובקידושין לו. אמר רבי מאיר שישראל אם על פי שהם משחיתים ומרעים עדיין בנים הם שנאמר זרע מרעים בנים משחיתים.
בנוסף, כבר החזון איש כתב שבימינו אין לשום כופר מעמד של מין, מומר או אפיקורס כי הם בחזקת תינוקות שנשבו ואם כך מצווה עלינו לקרבם ואסור לנו לשנוא אותם. (כיוון שהם אינם בגדר משנאי ה').
ועוד כתב המשך חוכמה על דברים כד שהיחיד שמותר לו לשנוא אדם רשע זה אדם ש*נקי לחלוטין מעבירות* (אם יראה אדם בחבירו חטא אם יפשפש במעשיו ימצא כמה מכשולים ופקפוקים, זה בפרט זה וזה בפרט זה, לכן אסור לשנוא איש כזה, רק מי שהוא בעצמו סר מרע וצדיק תמים בדרכיו, אבל קשה למצא כמותו וע"ז אמרו ראיתי ב"ע והמה מועטים). אתה מחזיק בעצמך ככזה? אני לא.
ואפילו אם נניח שהוא רשע גמור, לפי המהר''מ מלובלין אסור לשנוא אדם שלא הוכיחו אותו, וקי''ל שאמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח, ואם ראב''ע הסתפק בזה בדורו אולי כדאי גם לנו לא להיות בטוחים כל כך.
לכן למסקנה, הדרך הכי טובה בימינו להתנהג לאנשים כאלו היא לא בהתרסה, זלזול, שנאה, ריחוק, התנגדות ודחייה, אלא רק בסלחנות, קירוב, חיבוק, הכלה, אימוץ והבנה, בתקווה שישובו מדרכם.
אשרי נפתלי שמקרב את ישראל לאביהם שבשמיים :).
שואל השאלה:
אז כל המלחמה של לפיד בעד התבחורה ציבורית בשבת, גיוס של בני הישיבות וכו' - זה לא מלחמה שלו נגד התורה, וזה הופך אותו לשונא ה'?
אז כל המלחמה של לפיד בעד התבחורה ציבורית בשבת, גיוס של בני הישיבות וכו' - זה לא מלחמה שלו נגד התורה, וזה הופך אותו לשונא ה'?
לא קראת את התשובה שכתבתי. לחצת מינוס והזדרזת לתקוף עוד לפני שבכלל הספקת להבין למה אני מתכוון. אשמח שתקרא ורק אז תגיב.
שואל השאלה:
ובכלל, אתה חושב שזה הגיוני שזה יהי משהו כוללני. פתאום אף אחד לא מין, אפיקורוס, מומר? לא משנה שעושים ואומרים בדיוק את אותם דברים שעליהם מדובר?
פשוט לבט את הקיום ההלכות האלה ע"י ביטול קיום ההגדרה? שיהיה ליגיטימי להיות כופר בלי להיות מוגדר ככה, ולהמשיך לקבל יחס טוב למרות הכל?
ובכלל, אתה חושב שזה הגיוני שזה יהי משהו כוללני. פתאום אף אחד לא מין, אפיקורוס, מומר? לא משנה שעושים ואומרים בדיוק את אותם דברים שעליהם מדובר?
פשוט לבט את הקיום ההלכות האלה ע"י ביטול קיום ההגדרה? שיהיה ליגיטימי להיות כופר בלי להיות מוגדר ככה, ולהמשיך לקבל יחס טוב למרות הכל?
בדיוק. זה המצב המורכב והנפלא של דורנו. וגדולים וטובים ממני גם אמרו את זה (כמו שפירטתי לעיל).
שואל השאלה:
זה לא משנה אם גדולים אמרו את זה או לא, אני שואל על ההגדרות, ועל ההשלכות.
לאפיקורוסים, מומורים, מינים יש הגדרה ברורה, למשל במשנה תורה, הלכות תשובה, פרק ג, הלכות ז-ח.
למה שעדף הדור של חזון איש היה ברור לכולם שזאת ההגדרה, ופתאום זה כבר לא נכנס לאותה הגדרה. הגדרה - זה לא משהו שאמור להשתנות.
אולי נגיד הפוך? שאין דבר כזה "תינוק שנשבה" כלפי מי שכופר במציאות ה' יתברך, כי השכל מחייב את קיומו, כמו שכתב הרב אלחנן ורסמו הי"ד בספרו "קבוץ מאמרים ואגרות", ולכן *כל* מי שיגיד שהוא אינו מאמין במציאות ה' יתברך - אווטמטית יהיה מוגדר אפיקורוס ללא דרישה וחקירה וסיבות לאי אמונה (כמו שאתה קובע שכל כופר הוא פתאום בגדר "תינוק שנשבה"). מה גם, שזה מסתדר עם דברי הרב מבריסק זיע"א שאמר ביידיש שאפיקורוס מסכן - גם הוא אפיקורוס, כלומר מי שכופר מחוסר דעת - גם לו יש דין של אפיקורוס לכל דבר ועניין.
ודרך אגב, אם עם הכלל "אין למדין מן הכללות"?
זה לא משנה אם גדולים אמרו את זה או לא, אני שואל על ההגדרות, ועל ההשלכות.
לאפיקורוסים, מומורים, מינים יש הגדרה ברורה, למשל במשנה תורה, הלכות תשובה, פרק ג, הלכות ז-ח.
למה שעדף הדור של חזון איש היה ברור לכולם שזאת ההגדרה, ופתאום זה כבר לא נכנס לאותה הגדרה. הגדרה - זה לא משהו שאמור להשתנות.
אולי נגיד הפוך? שאין דבר כזה "תינוק שנשבה" כלפי מי שכופר במציאות ה' יתברך, כי השכל מחייב את קיומו, כמו שכתב הרב אלחנן ורסמו הי"ד בספרו "קבוץ מאמרים ואגרות", ולכן *כל* מי שיגיד שהוא אינו מאמין במציאות ה' יתברך - אווטמטית יהיה מוגדר אפיקורוס ללא דרישה וחקירה וסיבות לאי אמונה (כמו שאתה קובע שכל כופר הוא פתאום בגדר "תינוק שנשבה"). מה גם, שזה מסתדר עם דברי הרב מבריסק זיע"א שאמר ביידיש שאפיקורוס מסכן - גם הוא אפיקורוס, כלומר מי שכופר מחוסר דעת - גם לו יש דין של אפיקורוס לכל דבר ועניין.
ודרך אגב, אם עם הכלל "אין למדין מן הכללות"?
''לאפיקורוסים, מומורים, מינים יש הגדרה ברורה, למה שעדף הדור של חזון איש היה ברור לכולם שזאת ההגדרה, ופתאום זה כבר לא נכנס לאותה הגדרה. הגדרה - זה לא משהו שאמור להשתנות''
גם להגדרה הזאת כבר הרמב"ם הרבה לפני החזון איש הציב יוצאים מן הכלל(ממרים ג,ג):
''אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה''
כלומר גם הרמב"ם הבין שמי שגדל בתרבות מסויימת אף פעם לא יכול לגמרי להשתחרר ממנה. לכן גם אם כפר זה באשמת תרבות גידולו וזה לא נחשב כפירה - לכן הוא לא בגדר כופר, כי כופר זה אדם שכפר בעצמו ללא השפעה תרבותית.
מוזמן לעיין בשאר נימוקיו ההלכתיים של החזו''א:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14334&pgnum=25
''אולי נגיד הפוך''
ואולי לא? הגדר של החזו''א והרמבם הרבה יותר מסתבר.
- אחד האדמורים אמר לתלמידיו פעם שאם תראו יום אחד אפיקורס אמיתי - רוצו ותכבדו אותו. שאלו אותו תלמידיו "מדוע?" ענה להם: ''כי בשביל להיות אפיקורס אמיתי צריך לדעת את ה' באמת ולהחליט שלא מאמינים בו, ואתם יודעים באיזו רמה גבוהה צריך להיות בשביל לדעת את ה' באמת?..."
הסיבה שלפני החזו''א לא הגיעו לתכונה הזו (למעט הרמב"ם) היא ש''מעולם בתולדות ישראל לא היה מצב שבו רוב העם פרק מעליו עול תורה ומצוות. ה'עבריין' הקלאסי הוא אדם החי במסגרת הקהילה היהודית, ומקבל עליו את הנורמות שלה, אף שאינו עומד בהן. בתולדות ישראל היו גם יחידים שעזבו לחלוטין את המסגרת היהודית, ואף מרדו בנורמות שהיא מציבה. אך רובם ככולם הצטרפו לדת אחרת, ולכן מעמדם שונה לחלוטין. "ירבעם" של הרמב"ם אינו דומה לאחד-העם של התקופה המודרנית. יתר על כן: מדובר ביחידים בודדים בלבד, ולא בקבוצה גדולה; ודאי שלא ברוב העם.''
מצב חדש זה דורש יחס מחודש. לא שנאה וניכור לחלק עצום מהעם.
גם להגדרה הזאת כבר הרמב"ם הרבה לפני החזון איש הציב יוצאים מן הכלל(ממרים ג,ג):
''אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה''
כלומר גם הרמב"ם הבין שמי שגדל בתרבות מסויימת אף פעם לא יכול לגמרי להשתחרר ממנה. לכן גם אם כפר זה באשמת תרבות גידולו וזה לא נחשב כפירה - לכן הוא לא בגדר כופר, כי כופר זה אדם שכפר בעצמו ללא השפעה תרבותית.
מוזמן לעיין בשאר נימוקיו ההלכתיים של החזו''א:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14334&pgnum=25
''אולי נגיד הפוך''
ואולי לא? הגדר של החזו''א והרמבם הרבה יותר מסתבר.
- אחד האדמורים אמר לתלמידיו פעם שאם תראו יום אחד אפיקורס אמיתי - רוצו ותכבדו אותו. שאלו אותו תלמידיו "מדוע?" ענה להם: ''כי בשביל להיות אפיקורס אמיתי צריך לדעת את ה' באמת ולהחליט שלא מאמינים בו, ואתם יודעים באיזו רמה גבוהה צריך להיות בשביל לדעת את ה' באמת?..."
הסיבה שלפני החזו''א לא הגיעו לתכונה הזו (למעט הרמב"ם) היא ש''מעולם בתולדות ישראל לא היה מצב שבו רוב העם פרק מעליו עול תורה ומצוות. ה'עבריין' הקלאסי הוא אדם החי במסגרת הקהילה היהודית, ומקבל עליו את הנורמות שלה, אף שאינו עומד בהן. בתולדות ישראל היו גם יחידים שעזבו לחלוטין את המסגרת היהודית, ואף מרדו בנורמות שהיא מציבה. אך רובם ככולם הצטרפו לדת אחרת, ולכן מעמדם שונה לחלוטין. "ירבעם" של הרמב"ם אינו דומה לאחד-העם של התקופה המודרנית. יתר על כן: מדובר ביחידים בודדים בלבד, ולא בקבוצה גדולה; ודאי שלא ברוב העם.''
מצב חדש זה דורש יחס מחודש. לא שנאה וניכור לחלק עצום מהעם.
כן, הבעיות איתו רבות אבל זה לא בעיתי
שואל השאלה:
^ למה זה לא? מהסיבות שבן הביא?
^ למה זה לא? מהסיבות שבן הביא?
כי יש צרכי העם והם קודמים, כן כמו שבן כתב היום זה לחבק בן אדם ולא כפירה כי הם לצערי רוב העם.
שואל השאלה:
צרכי העם קודמים למה? לאיסור חנופה? במה זה יותר טוב לאלה שהחניפו לאגריפס המלך (סוטה מא)?
^אם אתה מתעקש שהכופר עדיין יהודי לרמות מה שהבאתי - עניין שלך.
ותניא כתב על החוטאים, לא על הכופרים. ראיתי בספר "הדדור האחרון" שגם הצדיקים, כמו בעל שם טוב, שהם מסנגרים גם על החוטאים, על האפיקורוסים לא היו מסנגרים. כפירה - מוצאיה את האדם כמלל "ישראל", לכן זה יותר חמור מכל עבירה אחרת.
צרכי העם קודמים למה? לאיסור חנופה? במה זה יותר טוב לאלה שהחניפו לאגריפס המלך (סוטה מא)?
^אם אתה מתעקש שהכופר עדיין יהודי לרמות מה שהבאתי - עניין שלך.
ותניא כתב על החוטאים, לא על הכופרים. ראיתי בספר "הדדור האחרון" שגם הצדיקים, כמו בעל שם טוב, שהם מסנגרים גם על החוטאים, על האפיקורוסים לא היו מסנגרים. כפירה - מוצאיה את האדם כמלל "ישראל", לכן זה יותר חמור מכל עבירה אחרת.
שואל השאלה:
^ זה משהו שברור ממקורות אחרים (כגון הקדמת הרמב"ם בפרק "חלק").
לשאלה שנייה: אמור להיות (האו תמיד מביא מקורות, כי זה לקט), אבל אני לא זוכר מהו.
^ זה משהו שברור ממקורות אחרים (כגון הקדמת הרמב"ם בפרק "חלק").
לשאלה שנייה: אמור להיות (האו תמיד מביא מקורות, כי זה לקט), אבל אני לא זוכר מהו.
שואל השאלה:
כנראה שזה לא מוסכם. יצא לי לשמוע בשיוער תורה שלרשעין אין שנמה. וככה יה מסבירים את הפסוק "ואתה רשע - חלל". כלומר, לא פיזית, אלא רוחנית. למה חלל? כי אין לו עדיין נשמה...
ואם כבר, זה לא אמרו לסתור את שאל המקורות שהבאתי. "אוי לרשע - אוי לשכנו".
כנראה שזה לא מוסכם. יצא לי לשמוע בשיוער תורה שלרשעין אין שנמה. וככה יה מסבירים את הפסוק "ואתה רשע - חלל". כלומר, לא פיזית, אלא רוחנית. למה חלל? כי אין לו עדיין נשמה...
ואם כבר, זה לא אמרו לסתור את שאל המקורות שהבאתי. "אוי לרשע - אוי לשכנו".
שואל השאלה:
ומה עם אלה שיש לה נשמות מערב רב?
ומה עם אלה שיש לה נשמות מערב רב?
שואל השאלה:
אז מי אלה ערב רב? אם לא אלה שנלחמים נגד התורה. במיוחד כל הלשטון של ערב רב שמוזכר בהרבה מקומות בזוהר הקדוש....
אז מי אלה ערב רב? אם לא אלה שנלחמים נגד התורה. במיוחד כל הלשטון של ערב רב שמוזכר בהרבה מקומות בזוהר הקדוש....
שואל השאלה:
זה די מענין. אבל אתה בעד לערבב קבלה (בעל התניא) והלכה?
זה די מענין. אבל אתה בעד לערבב קבלה (בעל התניא) והלכה?
שואל השאלה:
אז הוא יורה לחבק מישהו שיש מקורות רבים האוסרים על כך?
אם יש מחללוקת בין פשט לקבלה - הולכים על פי הפשט.
זה אתה רוצה שאני אתעלם מכל המקורות שאני הבאתי...
אז הוא יורה לחבק מישהו שיש מקורות רבים האוסרים על כך?
אם יש מחללוקת בין פשט לקבלה - הולכים על פי הפשט.
זה אתה רוצה שאני אתעלם מכל המקורות שאני הבאתי...
דיון איכותי.
כאן יש חנופה לבן אדם ולא לדברים שהוא עושה כמו באגריפס ששם שינו את ההלכה כחנופה.