5 תשובות
הֵבִין אֶת כַּוָּנַת דְּבָרָיו.
"לֹא יָרַדְתָּ לְסוֹף דַּעֲתִי, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְךָ".
"לֹא יָרַדְתָּ לְסוֹף דַּעֲתִי, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְךָ".
יעני הבין את הכוונה שלו עד הסוף
שואל השאלה:
המקור, לא המשמעות
המקור, לא המשמעות
אנונימית
הביטוי מופיע בשינוי מסוים בתלמוד (שימוש בפעלים "הגיע" או "עמד" במקום "ירד"), כגון: "אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו".
דעת זה כינוי לאיבר מין זכרי, וסוף דעתו זה כינוי לטערת הזרג שלו.
מה שאומר שמשמעות הביטוי היא "מצץ את קצה איבר המין שלו"
מה שאומר שמשמעות הביטוי היא "מצץ את קצה איבר המין שלו"
אנונימי
באותו הנושא: