15 תשובות
אם את נהנת מיזה אז זה לא בזבוז
זה לא בזבוז זמן, את מעדיפה לבזבז את הזמן על דברים שאת שונאת?
שואל השאלה:
נכון, אבל אם יש דברים מועילים יותר שאפשר לעשות עם הזמן? למשל במקום לראות את הסרטונים אני יכולה ללכת לחדר כושר ולהתאמן.
שני הדברים יכולים להיות מהנים, אבל אחד מועיל יותר מהשני
אנונימית
תעשי פשוט מה שאת אוהבת ומה שאת נהנת ממנו וזה לא בזבוז זמן
אה כן זה נכון אבל לא תמיד מתחשק לנו להעביר את הזמן נגיד על חדר כושר כי אין לנו כוח לקום מסדרה או משהו, זה תלוי בכוח רצון אבל זה סוג של בזבוז זמן אז
שואל השאלה:
אני תמיד מרגישה שאני צריכה להיות מאוד יעילה ופרודקטיבית
אבל אני לא
אנונימית
לכל דבר קיים גבול הטעם הטוב. לפעמים צריך גם לעבוד קשה.
אנונימי
ודאי. סיפור עממי ישן מספר על דייג שהיה מתפרנס באופן מספיק למחייתו ולמחיית משפחתו. יום אחד בא אל הדייג חבר שעשה חיל בעסקיו והציע לו עסקה משתלמת במיוחד - הוא ילווה לדייג סכום כסף שבאמצעותו יוכל הדייג להגדיל את עסקי הדיג, הדייג שאל את חברו: "ואז?", ענה החבר: "ואז תוכל להגדיל את הקרן ולהתפרש גם באגמים של העיירות הסמוכות", שאל הדייג: *ואז?", החבר הסתכל על הדייג התמים ואמר: "ואז, לכשתהיה עשיר, תוכל לשבת ולדוג בשלווה כל ימי חייך", מיד שאל אותו הדייג את השאלה הנוקבת: "וכי מה אני עושה עכשיו?".

ארתור שופנהאואר, במסה יפה שכתב בשנת 1851 בשם "הגיונות", חילק את האדם לשלושה חלקים: 1. האדם כפי שרואים אותו, 2. רכושו של האדם, 3. האדם כפי שהוא באמת. בחלק הראשון של המסה הוא תוקף את אלו ששמים את מעמדם בחברה (במובן הרחב ביותר של המושג) או את רכושם במרכז, במקום לראות בהם אינסטרומנטים עבור טיפוח מי שאנחנו באמת. המטרה של הרכוש והמעמד היא שנוכל להנות מסרט טוב ללא דאגות, אם את המטרה הזו ביכולתנו להשיג כבר עכשיו - למה שנבחר שלא לקפוץ עליה?
שואל השאלה:
אף פעם לא חשבתי בצורה הזאת, אולי כי גדלתי בבית שבו חינכו אותי שהנאה מגיעה אחרי עבודה קשה. השאלה היא איך מודדים את זה? איך אני יכולה באמת לדעת שעבדתי מספיק קשה ועשיתי כל מה שאני יכולה?
אנונימית
^קודם כל תאלצי להחליף את הטרמינולוגיה שלך. זמן לא מבזבזים על הנאה, זמן מנצלים להנאה. והנאה, או כל הישג אחר, לא מגיעה לאחר עבודה קשה, אלא לאחר עבודה טובה וחכמה. שני השינויים האלו בלבד מספיקים בכדי לשנות לחלוטין את מחשבתך, שכן אם תראי בהנאה בזבוז, בזבוז שעלינו לקבל רק ךאחר שעבדנו קשה, אז תמשיכי לנצח במרדף אחר דבר שאותו את לא רוצה. אם תראי הנאה כתגמול על עבודה חכמה, לא רק שתפגשי את ההנאה תדיר, אלא גם סוף סוף תהני ממנה.
זה לא נקרא ביזבוז זמן
אם נהנת ממנו למדת ממנו משהו להמשך אן עזר לך נגיד זה היה הפסקה בין עומס זה לא נקרא זמן מבוזבז
תפוחי זהב, המשל סימפליסטי מדי ולא ריאלי, מתעלם מכך שיש תקופות קשות שבו הדייג שלא התרחב יגווע ברעב עם המשפחה כי פתאום האגם הציף את היישוב שלו ונהרס לו הבית, או שהדגים באים פחות או אלף ואחת דברים שינפצו את האשלייה שלהיות דייג קטן מאפשר חיים רגועים בדיוק כמו מישהו שהתרחב כלכלית. dont put all your eggs in the same basket.
אנונימי
^ולאיש העשיר לא יכולות להיות בעיות? סחיטות, גניבות, התנכלויות, ועוד ועוד. אם אתה חי את חייך בציפיה למה שהיה יכול אולי להיות, חייך אינם חיים. לדייג החביב שלנו אין שום צורך לנטוש את חייו הטובים כעת עבור סכנה שקיימת רק בראשו, הוא הטיל את העוגן בהווה.
לאיש העשיר יש מספיק כסף לשלם לצבא של עורכי דין וביטוחים למיניהם, מה גם שעשירים היום לא מחזיקים כסף מזומן אלא תחת קרנות וכו' שמגנות להם על הכסף או אפילו מגדילות להם אותו. ואולי הממשלה תציל לו את העסק אם תקרה קורונה חדשה או משהו כי הוא מעסיק הרבה עובדים והנפילה שלו תגרום לגל עצום של מפוטרים. אמנם לעשירים גם יש בעיות, יותר קל להם להמשיך לצוף בימים סוערים. החוקים גם לצערי עובדים עליהם יחסית אחרת.
אנונימי