עברתם פעם אירוע טראומטי? איך זה היה? בני כמה הייתם?

היום, 15
נעלו ושכחו אותי במרפסת שעות... זה אולי לא נשמע טראומטי עד כדי כך.. אבל כן מבעית
לכל המקרים המזעזעים האחרים שאנשים עוברים כאן אני ככ מצטערת.

שנה שעברה 15, אונס, היה מזעזע.

שואל השאלה:
^ אני ממש מצטערת

קרה שהייתי במכונים עם כל המשפחה שלי ואיזה משוגע אחד שהיה שתוי נכנס בנו ודפקתי את הראש בתוך הכיסא שהיה מולי והתעלפתי(זה היה בכיתה ג ואני לא בטוחה אם זה טראומטי)

^^^אני מצטערת לשמוע

11, אבא שלי חשב שזה יהיה חכם להראות לי את הסרט הצלצול והיה שם קטע שרואים את הילדה שמתה והיא כולה מעוותת וצרחתי (אינסטינקט) ואז בכיתי את חיי, עד היום רודף אותי שאני הולכת לישון

ההתקף חרדה הראשון שלי, גיל 15, לא זוכרת ממש מה הרגשת אבל פשוט לא הבנתי מה עובר עליי וממש פחדתי
והטרדה מינית בסטיפס, גיל 15 כמעט 16, היה מאוד לא נעים והיום אני מנותקת רגשית מכל זיכרון שלי בגלל זה, למשטרה לקחו עשרה חודשים לחקור ומאז זה נמצא חצי שנה בפרקליטות ככה שהם פשוט מורחים את הזמן ומעצבן לי מזה

כן. עברתי אלימות פיזית בגיל 12

היי אנונימית, ראיתי את השאלה שלך. אני לא יודעת אם כתבת אותה ממקום של התמודדות אישית עם טראומה, מהיכרות עם אנשים אחרים שחוו זאת או מסקרנות כללית- אבל כמו התגיות שהוספת, אירועים טראומתיים יכולים לעורר תחושות קשות שונות, כמו למשל פחד או דיכאון.
לא מעט אנשים הגיבו כאן ושיתפו באירועים הטראומתיים שעברו. נשמע שלא פעם האירועים ממשיכים ללוות ו'לרדוף' אתכם בדרכים שונות. במקרה כזה, חשוב באמת למצוא מקום לפרוק ולשתף ולא להתמודד עם כך לבד.
קוראים לי נופר ואני מתנדבת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. אם גם אתם מרגישים שהאירוע/ים הטראומתי/ים שעברתם ממשיכים להקשות עליכם כיום, אני מזמינה אתכם לכתוב לי ולספר לי על כך יותר- אשמח להוות אוזן קשבת ולנסות לחשוב יחד איתכם מה יוכל לסייע בהתמודדות עם המצב. אפשר לכתוב לי (גם באנונימיות) פה בהודעות אישיות, במייל שלנו [email protected], באינסטגרם nayedet.digital, או בטיק טוק בפרופיל שלנו nayedet.digital.

מחכה לכם,
נופר מעלם דיגיטל

^על איזה אנונימית דיברת? (אני זאת מהסיפור שסיפרתי על הצלצול)