איזה בעיות יש לבני נוער שגורמים להם להיות עצבניים ולריב עם ההורים ולקבל עונשים מהם?

גיל ההתבגרות

ציונים

חוסר הסכמה עם הדעות שלהם/התנהגות/התנהלות/אידיאלוגיות/עקרונות.

דעות גם.
לפני שיתנו לי מינוסים רק אומרת שאני מקבלת עונשים על הדעות שלי סו לא לשפוט

שואל השאלה:
איזה עונשים את מקבלת? כי אני צריכה רעיונות גם לזה

שואל השאלה:
ציונים זה להורים רעים הם הורים מושלמים הם פשוט מרגישים שעובר עליו משהו ושזה סוד

טראומה, אולי בריונים בבית ספר, חרדות..

שואל השאלה:
איזה חרדות יש?

שואל השאלה:
ואלו טראומות יש גם?

כשמשווים אותך למישהו, דעות, זהות מינית/מגדרית(לפעמים), כשהם פשוט לא מבינים אותך ולא מקשיבים לך, שההורים אומרים לך שאתה לא עושה כלום עם עצמך, דיכאון, עישון/שתיה, דברים שאתה לא יכול לספר להם, לחץ, חרדה

הפרעת חרדה, חרדה חברתית, יש כל מיני

וטראומה נוצרת ממקרה שקרה בעבר והשפיע על הבן אדם. יכול להיות שהוא חווה משהו (תאונת דרכים, חס וחלילה פגיעה מינית או דברים כאלה)

שואל השאלה:
איזה דברים יש שהם לא מוגזמים כטראומות?

פרטיות- רוצה לנעול את הדלת ולא מסכימים למשל
שעות חזרה הביתה מיציאות עם חברים

לחץ לימודי שמלווה בחרדה אצלי לפחות אבל ההורים שלי מבינים אותי אז הם לא מענישים אותי.
אני בכיתה י"א במגמת רפואה ולומדת יותר ממה שהם עובדים

הורמונים, לחץ, חרדות מבית ספר, מרדנות,

דוגמה שלי עם ההורים זה שהם עשו לי הרבה טראומה, גרמו לי להרגיש כמו ילדה קטנה על החיים ולהרגיש כאילו שאני לא מבינה כלום והאמנתי להם לגבי זה הרבה זמן- הרבה זמן הם דרשו ממני לעדות בדיוק מה דהם רוצים בלי לערער בכלל כי הם תמיד צודקים- אז עכשיו אני עושה את מה שאני רוצה בלי לשים זין עליהם.

רבתי איתם הרבה זמן כי הם לא נתנו לי להיות אצל אנשים וסתם לצאת מהבית לפי הלוז שלי כי הם כל הזמן רצו שאהיה בבית, הגזימו עם כמה שהם רצו שאתקשר אליהם והם ממש יצאו עליי הרבה זמן שאני אגואיסטית כי אני רוצה להיות עם אנשים, אז ככל שהתנגדתי להם יותר ועשיתי להם יותר בעיות הם היו חייבים לשחרר.

בקיצור פשוט לא נתנו לי לשים גבולות בלי לגרום לי להרגיש כאילו שאני אגואיסטית, בזמן שלהם מותר לשים כמה גבולות שבא להם.
מקווה שזה עונה על השאלה ולא זולג ממנה יותר מידי.

שואל השאלה:
חוץ מזה אני יכולה אולי להביא לפה את הפרק השני בספר ותתנו לי דיעה או ביקורת או שניהם עליו?(וכבר שאלתי עליו כאן משהו אחר אם מישהו יזהה דברים)?

שואל השאלה:
ותודה, כולם(:

אם אצליח לקרוא הכל אני אשמח להביא ביקורת

שואל השאלה:
אוקיי, אז רגע

שואל השאלה:
אני מקווה להיות סופרת אמיתית מתישהו, אז אני משקיעה.

" ' אסור שהוא ידע עליי,' חשב אריאל וקפא במקומו עם ההבנה והלך קצת לקיר שהיה מאחוריו תוך כדי. "אה..." הוא אמר בקול צרוד. "אה, אני מבין," עוז גיחך. "אתה מאוהב באוֹרִי, מלך השכבה שמאוהב בכלל בלילך, מלכת השכבה, ואתה לוזר השכבה, ואתה מודאג מזה שאוֹרִי בכלל לא ישים עליך בגלל זה, שלא לדבר על זה שהוא סטרייט על בטוח - ואוו. אני לא מאמין." עוז גיחך שוב בהנאה ברורה.

אריאל רעד והתכווץ. עוז עלה על נקודות מאוד רגישות בשבילו. למה אוֹרי בכלל מתייחס אליו? הוא צדק. ואוֹרִי היה גם ביסקסואל, בניגוד לאריאל. "כי... פשוט... אני איתו הרבה, וֶ..." אריאל לחש בניגוד לעוז. "אל תגלה על זה לאף אחד. בבקשה, אני אעשה הכל!" אריאל התחנן בסופו של דבר לעוז בלית ברירה. "הכל?" עוז שאל בהרמת גבה חומה, עבה ושחצנית. אריאל רעד שוב. אבל עוז היה הבריון של השכבה, זה שתמיד יצא וידו על העליונה והתלמיד המסכן/המסכנה על הריצפה.

לא הייתה פה אפשרות אחרת, לפחות לא כזאת שאריאל ראה עכשיו, תחת הסחיטה הברורה הזאת. "כן," אריאל מלמל בלב קפוא בגלל זה בסופו של דבר. עוז שילב ידיים."

פשוט בגיל ההתבגרות נערים צריכים לעבור "מרד" כלשהו כי זה התהליך שלהם בהתבגרות, להוכיח שהם עצמאים או משהו בסגנון אני לא כל כך בטוח

טראומה, כשההורים שלהם לא מאמינים לטראומה שהם עברו