תקשיבו כל מי שרואה את זה תענו לי בבקשה

הייתי משתדלת להיות איתו כל הזמן הפנוי שיש לי, לספר לו סיפורים מצחיקים, לדאוג לו לכל מה שהוא צריך, לשאול אותו שאלות, לבדוק תמיד שהוא מרגיש טוב ושהוא בסדר
מצטערת על התאונה, אני מקווה שהוא מרגיש טוב יותר :)❤

הייתי מרגישה עצובה ומנסה לעזור לו, לשכנע אותו לקבל עזרה, למצוא תעסוקות, ולצאת מהבית.
אם זה המצב שלך - את מוזמנת לשתף, תרגישי טוב ותזכור שזה שאת חושבת על זה ומבינה אותו זה לא מובן מאליו, לא כולם כל כך אכפתיים וזה יפה מצידך. אני בטוחה שגם הוא אוהב אותך וחושב עלייך 3>.

הייתי נותן לו את הלב שלי.

הייתי מנסה לפנות זמן בשבילו במיוחד,
מנסה להוציא את זה ממנו להזכיר לו זכרונות שמחים מפעם שעברנו ביחד
מנחמת אותו ואומרת לו שלא נורא ולהראות לו בכל זאת את הצדדים הטובים שיש :)

אבא שלי לא עבר תאונה, אבל בחודש וחצי האחרון שלו הוא היה מרותק למיטה ולא יכל ללכת (עם אחוזי נכות אבל לא נכה עם כסא גלגלים)
מה שעשיתי זה שניסיתי לדבר איתו על נושאים שלא קשורים למצב והזכרתי לו תמיד כמה שאני אוהבת אותו.
בדיעבד לא הייתי מדברת איתו על הנושאים האלה, הייתי מדברת איתו מהלב ובאמת אומרת לו שהכל יהיה בסדר כל עוד אנחנו ביחד. (באמת שאם זה לא בא מהלב זה מיותר, אל תעשי את הטעות שאני עשיתי.)

הכי חשוב- שלא ירגיש שאת מרחמת עליו

אבל כן תעודדי אותו

אני בטוחה שזה היה נותן לי בום לפנים, אבל בוא זמנית צראה לי כמה טוב יש בעולם שאנחנו חושבים שהוא ברור ומובן מאליו.
הייתי מרגישה בטח בהתחלה מבולבלת ועצובה מהמצב, לכן גם הייתי מנסה לעזור יותר ומעריכה את מה שיש לי יותר.

הייתי מנצלת את הזמן איתו ועוזרת לו ולמשפחה

אבא שלי הוא הדבר הכי חשוב לי בחיים האלה, הוא בן אדם כל-כך אופטימי, מצחיק, רציני כשצריך, זורם ואבא מושלם.

מה הייתי עושה? הייתי מתנהגת כרגיל, הכבוד שלי אליו לא היה משתנה, המעשים והעזרה שלי אולי היו טיפה משתנים, כדי לעזור לו יותר - אבל לא יותר מדי, וכמובן שהייתי ממשיכה לאהוב אותו, לא הייתי מראה רחמים כי הוא בן אדם שקשה לו להראות חולשה.

מה הייתי מרגישה? כמו שאמרתי בהתחלה, הוא מושלם מבחינתי, הייתי בצער על המקרה אבל הוא תמיד יישאר מושלם בשבילי. לא משנה מה 3>

לסייע לו לחיות כמו כל אדם אחר בעולם, ואפילו את הטופ של הטופ של הטופ של הטופ..

היי זה קרה לאבא
עם שיקום ועבודה קשה אפשר להגיע לתוצאות יפות
והרבה תמיכה ועזרה

כל המשפחה הייתה בדיכאון זאת תקופה קשה

אני יודעת שזה חוסר טאקט רצח ואני מתנצלת מראש זה ממש מזכיר את וויל מללכת בדרכך!
ולשאלתך-
כמו שמישהי משעוממת אמרה למעלה^
תבלי איתו כמה שיותר ותהיי איתו.
ואני ממש מצטערת על מה שקרה/:

הייתי לומד את הספר גן האמונה טוב טוב
ולא הייתי מתנהג אליו שונה

קרה הוא לא נהיה נכה תודה לאל אבל הוא היה משותק למיטה ובדיכאון במשך מספר חודשים, זה היה ממש קרוב למוות.

דוגרי? אני חושבת שאני לא הבן אדם שהוא היה רוצה לראות כשהוא במצב כזה.
הייתי נותנת לאמא שלי להיות שם בשבילו ואני אהיה שם בעבור כל מה שאמא שלי תצטרך, כך שאני אעזור לו דרכה.
והייתי מרגישה רע כמובן למרות הכל הוא אבא שלי.

מה שאפשר כדי לשפר את החיים שלו
גם אם מישהו נהיה נכה זה לא סוף העולם
לא משנה איזו נכות
חוץ ממצבים יותר מידיי קשים שהוא לא יכול לזוז
אפשר גם לעשות כיף חיים ולטייל בפארק ועוד עם נכות
אין גם יותר מאושר מאבא שרואה שהילדים שלו שמחים
גם שמחה זה דבר מדבק
אם תהיי איתו ותדברי איתו על דברים שמחים ומעניינים ותקשיבי לו
ותצחקו על דברים זה יעזור
יש גם אדם בלי רגליים/ידיים והוא אדם מאושר (יש כמה כאלה)
זה הכל עניין של גישה
אפשר לבחור לשקוע בדיכאון ולרחם על עצמך
ואפשר לעשות מהחיים כיף
הייתי מראה לו סוגי שמחה שלא תלויים בנכות ואת האנשים האלה
אם תחפשי באנגלית בטח תמצאי מלא
הם ממש מעוררים השארה
אדם שמלא שמחת חיים יכול ממש להוציא אדם אחר מדיכאון בקלות אם הוא משמח אותו ומכייף איתו בצורה פשוטה ושמחה
גם להכין עם אבא פנקייקים וכאלה יעזור אם הוא אוהב לבשל

ברור שהייתי נכנס לחרדה ולעצבות.. אבא זה עמוד התווך בבית.. אבל אולי לא הייתי מראה כלפי חוץ כי אז זה יחליש יותר את הסביבה (אבא.אמא)

הייתי מנסה לעזור לו כמה שיותר כי הוא צריך את התמיכה והעזרה שלי, וזה היה יחסית קל בשבילי כי גם לי יש נכות, אבל לא פיזית אלא מוחית של אוטיזם. חוץ מזה, זה היה מרגיש לי מאוד עצוב

קודם כל לעזור לו !