אני בתיכון עכשיו והתנתקתי מכל החברים הרעילים שהיו לי ועכשיו אני לבד מאוד (זה יותר טוב מלהיות עם אנשים רעילים) ואני מאוד

תנסי פשוט ללכת לחברים אחרים ולדבר איתם...

שואל השאלה:
מה את חושבת שאני לא מנסה^^

וואי מבינה את זה,
תשמעי שאל תשווי את עצמך לחדשים כי זה ממש לא טוב ממה שאני עברתי ילדים חדשים פשוט יותר קל להם להשתלב, גם אצלי באו שישה ילדים חדשים בערך ונהיה להם יותר חברים ממה שלי יש(ואין לי,) בקיצור אל תשווי את עצמך לאחרים. תנסי לפתח שיחה עם ילדים מהכיתה או מהשכבה ונכון שניסית אבל תנסי שוב ושוב ואל תתייאשי את תצליחי בסופו של דבר תזכרי שאת צריכה לנצל את התקופה הזאת אז תעשי אותה הכי יפה שיש. אפילו צאי תבלי עם עצמך תהיי עם עצמך, ולכי תדעי אולי יתמזל מזלך ותכירי חברים חדשים לא יודעת זה אולי יכול לקרות:) הכי חשוב לא להתייאש ותמיד לנסות. אני יודעת כמה זה קשה כי זה מה שאני עוברת, אבל את תצליחי. אני בטוחה..(;

זה טוב שהתנתקת מהן כי זה עשה לך רק רע,
תנסי למצוא חברים שיש להן אותו תחומי עניין כמו שלך ושבאמת תתחברו אחד לשני
ותנסי למצוא חברים גם בבית הספר וגם מחוץ לבית הספר

מה זאת אומרת לעלים ?

אני ממש מבינה, הגעתי לכיתה ז' עם חברה אחת שבגלל לא היתה בכיתה שלי וכל הפסקה הייתי באינסטגרם והסתכלתי על אוכל ואז הילדה שהיום היא החברה הכי טובה שלי (ט') ניגשה אליי וראתה איתי אוכל באינסטגרם ומאז התחברנו

יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מבוגר שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

תנסי ליזום שיחות