אני פשוט לא יכולה לקבל את זה שלסבתא שלי יש סרטן מה לעשות?

עם קשה לך פשוט תהיה איתה תעזרי לה תידאגי לה תמיד שקשה לה תעזרי לה ובכללי על תידאגי למחלה.. פשוט תנסי לישכוח אותה ותנסי לזכור שעדיין יש לך סבתא שהיא חיה וזה לא שהיא מתה חס וחלילה! אז ש.. תנסי לחיות עם זה סהכ היא עדיין אוהבת אותך! ♥♥

עם כמה שזה כואב.. אלה החיים ותחשוב על זה שיש סיכוי שהיא תצא מזה

ראשית, אני שולחת חיבוקים וחיזוקים, תהיי חזקה! כל כך קשה לנו לתפוס את העובדה שהיקרים לנו וחשובים לנו נמצאים באיזשהו שלב של משבר, חולי, סכנת חיים, סבל... בשביל זה אנחנו כאן, לעזור, לתמוך בהם, לתת להם כוח כדי שהם יעברו את זה. לפעמים, תלוי בחומרת המצב, הם שורדים וממשיכים הלאה. לפעמים, גורמים כמו זקנה וחומרת המחלה מכריעים אותם. זה קשה וכואב מאוד, אבל אנחנו צריכים להבין שזה מחזור החיים, ומחלות ומוות הן חלק בלתי נפרד מהן. תעזרי כמה שאתה יכולה, תהיי שם בשבילה! מה שיקרה כבר לא נתון בידך, אבל תזכרי שלא משנה מה יהיה בסוף - מה שמשנה זה איך עברו החיים - ולכן את צריכה לפעול עד כמה שאפשר כדי להפוך אותם לטובים יותר, לשמחים יותר. תזכרי שמה שחשוב זה איך היא חיה - וגם כאשר חולים אפשר ליהנות מהחיים. ומוות הוא אפשרי לכולם, גם בגילנו, אנחנו לא צריכים לחשוש ממנו או לפחד ממנו - להתעלם ממנו, לדעת שהוא יכול לבוא בכל זמן ולכן יש לנצל את הזמן שלנו עם אהובינו עד כמה שאפשר.

אם זה סרטן סופני תפרדי ממנה כמה שיותר מהר. אם זה לא סופני אז תעזרי לה כמה שאת יכולה תנסי לזכור את הטוב ממנה ולא את איך שהיא הייתה עם המחלה הארורה הזאת! סבתא שלי נפטרה לפני חודש ושבועיים, ובשבועיים האחרונים לחייה לא הייתי מסוגלת לראות אותה.. אז תנסי לבלות איתה כמה שאת יכולה כי אני לא מאמינה שאפשר לצאת מהסרטן ואם יוצאים המחלה חוזרת.. ותמיד תזכרי שסבתא שלך לפני החברים שלך!