למה אנחנו לומדים 12 שנות לימוד? גם ככה אנחנו לא זוכרים ולא נזכור כלום

לפתח את המוח

מה עושים עם ילדים צעירים שלא יכולים להשאיר בבית לבד? בייביסיטר
אם זה היה תלוי בי, גיל 10 היה הגיל המינימלי ללמוד בפאקינג אוניברסיטה

פחות מתלונן על שנות הלימוד, אני יותר מתלונן שבמקצועות כמו לשון וספרות מלמדים אותו דבר כבר 6 שנים. באמת לא מבין למה לא לעשות מקצועות כאלה כבחירה

כי ככה החליטו

^^המורה שלי ללשון אומרת כמעט כל שיעור שבו היא מלמדת נושא ''חדש'' שנלמד אותו גם שנה הבאה וגם בשנה שאחריה שוב. (אני כיתה ט')
זה נראה לי מיותר מאוד. בגלל שיעורי לשון אני מסיים ב2 וחצי בצהריים ולא ב1 וחצי כל יום...

אי אפשר לומר לגמרי שאנחנו לא זוכרים כלום, אנחנו אולי לא זוכרים הרבה ממה שלמדנו בתיכון אבל ביסודי ובחטיבה לומדים המון דברים בסיסיים שכן חשוב לדעת בחיים ומי ששוכח אותם כנראה מנותק לגמרי מהעולם. אני מדבר בעיקר על דברים כמו חיבור, חיסור, כפל, חילוק בין מספרים ושברים, פתרון משוואות פשוטות, שם המספר (בעברית) ובכללי המון כללים בעברית שבתור דוברי עברית כשפת אם, אנו מחויבים לדעת אותם ואיך להשתמש בהם נכון. גם אנגלית זה מקצוע חשוב, כי זו שפה בינלאומית. היסטוריה יכול להיות שימושי כי זה חושף אותך לעבר של העם שלך וחשוב שתדע אותו או שלפחות תהיה מודע אליו, אבל מסכים איתך שעם שיטת הלימוד של מערכת החינוך, כמעט אף אחד לא זוכר מה למד בהיסטוריה בבית הספר. אני חושב שבית ספר כן מועיל במידה מסוימת בהעשרת הידע של התלמידים והבאת כלים שעשויים להיות די יעילים כשיוצאים לעולם הגדול. כמו כן, בית ספר מהווה מסגרת לתלמידים, מקום בו תהיה להם שגרה, שאליו הם יילכו בכל יום במקום להתבטל בבית בחוסר מעש, דבר שעלול לדרדר אותם מהמון בחינות כשהם יתבגרו.
אני מסכים איתך לגבי העובדה שהרבה דברים שנלמדים בבית הספר אינם שימושיים או תורמים לעתיד ולכן יש לשנות את שיטות הלימוד, אך אני לגמרי לא מסכים איתך לגבח העובדה שבית ספר זה מיותר. אני אישית, בתור תלמיד שעוד פחות משנה מסיים 12 שנות לימוד, יכול לומר שהחיים מרגישים לי הרבה יותר מעשיים ופעילים כשיש לי מסגרת, כשאני עסוק, כשיש לי מה לעשות, כשאני עובד או לומד קשה ואחר"כ מסתפק בתוצאות. אני חושב שאם לא הייתה לי את השגרה הזו, הייתי מתחרפן.