תקשיבו תקשיבו ותקשיבו לי טוב- תגידו לי מה אתם חושבים על הסיטואציה (זה באמת חשוב לי ותהיו עדינים)

זה הכי בקצרה שלי:
יש לי חברה הכי טובה מיסודי, כיום אני בת 19 והיא 18.5
תמיד הרגשתי הצל שלה. היא היותר מוצלחת
בשנים האחרונות היא התחברה לחבורת בנות אחרות, כל היציאות שלה היו איתן. מעטים ממש איתי. כל החוויות שלה לא איתי
שתינו שומרות שבת, והרגשתי שהיא איתי רק בשבתות להעביר את הזמן (אנחנו גרות גם אחת ליד השניה) והופלה מגיע סופש? היא יוצאת לבלות עם החברות האחרות. פתאום שבת נזכרת לשלוח לי הודעה
כבר במשך שנתיים הסיטואציה הזו מכעיסה אותי וזה גרם לי להתעצבן עליה ואולי אפילו לא להבין למה אני מתרחקת ממנה. בשלושה חודשים האחרונים התחלתי פשוט לא לענות לה להודעות של שבת, לא להגיב לה שהיא באה לקרוא לי בשבתות. פשוט להיות מגעילה אליה, בדיעבד אני מתחרטת על זה, כי לאף אחד לא מגיע יחס כזה. אבל פשוט כעסתי עליה ממש.
מה גם שהיא תמיד יוזמת את השיחות האלה על הקשר שלנו.
דיברנו על זה כמה פעמים, הפעם האחרונה בכיפור ומצדה אני זו שהרסתי את הקשר. יש בזה משהו, אבל מרגיש לי שגם זה מצדה היה אבל בצורה נסתרת יותר ובדברים הקטנים. כאילו עד כמה היא אטומה שהיא לא שמה לב שהיא גם פגעה בי?
אני מרגישה שבקשר שלנו דעך ובחיים אבל בחיים לא יחזור אותו דבר.
אני לא אסלח לה בחיים על מה שהיא גרמה לי להרגיש ואני בטוחב שגם ההפך.

אני מתגעגעת אליה מאוד, אבל די אין לי כח לחשוב על כל העניין הזה של החברויות, ניצול וכל הכאב ראש זהה.
אני רוצה לדבר איתה על זה בפעם האחרונה ופשוט לומר לה מה שכתבתי גם פה. ואני חושבת שזהו, מיצינו את העניין. מה אומרים?