למה זה כלכך מוזר לכם שיש דתיות שהולכות עם מכנסיים?

זה ממש לא מוזר. החברה הכי טובה שלי ככה ואף אחד לא יכול לערער בזה שהיא דתייה

שואל השאלה:
אני דתייה והולכת עם גינסים רחבים ושאני עושה ספורט עם טייץ ותמיד שאני אמרת שהיא הולכת עם מכנסיים אוצרים לי אז את לא דתייה את מסרותית
סתמו תפה מה אתם תגידו לי מה אני?!
זה מעצבן

כי לפי הרבה דעות זה אסור ע"פ ההלכה.
ואם את הולכת עם טייץ - לכל הדעות את לא דתייה.

שואל השאלה:
אתה לא יןדע איזה קשה זה ללכת רקק עם חצאיות אני מנסה אבל אתה בחיים לא תבין כמה זה קשה
ואני הולכת עם טייץ *רק* שאני עושה ספורט
אני משתדלת לקיים מצוות צניעות ושמירת הלשון זה הדברים שהכי קשים לי

כל אחד מגדיר דתי בצורה אחרת.
יש כאלה שדתי בעינהם זה להשים חצאית ולשמור שבת..
יש כאלה שדתי בשבילם זה לשמור נגיעה ולהתחתן מוקדם..
ואני יכולה לפרט לך עוד המון, אבל בעיקרון זה נושא מאוד רחב, אגיד לך איך אני אישית מגדירה דתי.
דתי זה בנאדם ששואף לשלמות בקיום המצוות,ורק רוצה את קרבת הבורא.

לכן, לפי דעתי אם את יודעת שזה עניין של זמן המכנסיים, יודעת מה ההלכה, פשוט עכשיו קשה לך אבל את רוצה את עצמך עוד מתלבשת בצניעות בעתיד, אז את דתייה.
דתי זה לא רק אחד שלוקח מה שנראה לו בסדר במצוות ומה שלא מסתדר אז לא, ברגע שהחלטת לקבל עול מצוות ועול מלכות שמים, ואתה מבין שהתורה זאת דרך האמת, אז גם אם יש דברים שפחות ברורים לך, אתה תעשות אותם(כמובן אחרי לבדוק ולברר טעמים) כי כל המצוות יחד זאת השלמות, לשם אנחנו שואפים.

שואל השאלה:
אני מאוד רוצה לשים רק חצאיות זה פשוט כלכך קשה זה מעצבן אותי שאנשים שופטים כלכך מהר כל אחד והנסיון שלו וזה אחד מהניסיונות המאוד קשים שלי.
ואם אמרת למעלה שיש כאלה שבשבילם לשמור נגיעה והתחתן מוקדם נחשב לדתי אז אני מאוד משתדלת עם הנגיעה ובעזרת השם יש הרבה רצון להתחתן מוקדם

ברור, לכל אחד יש ניסיונות, קשים ופחות.
כולנו פה בעבודה, קשה, מול היצר, מול הסביבה, עבודת המידות. להיות דתי זה באמת להיות תמיד במלחמה מול היצר.
ואני מבינה את הקושי שלך, זה נורא קשה! ועצם הרצון שלך זה כבר טוב!
תתפללי על זה, תבקשי מה' שיגרום לך לרצות ממש ולעשות את זה.
היו פעמים שאני הרגשתי שאני נמצאת במקום לא טוב, וגם אין לי יכולת לעשות עם זה כלום, שזה גדול עליי. אז פשוט התפללתי, מכל הלב, כי רציתי להיות במקום אחר וידעתי שאני מצידי לא יעשה כלום. וב"ה ה' נענה לתפילותי. כמובן שעשיתי השתדלות אבל את ההשתדלות שיכולתי לאותו הזמן.

הבאתי את העניין של שמירת נגיעה ולהתחתן מוקדם כדוגמה זה לא באמת מה שמגדיר מישהו כדתי.

בכל מקרה, מאחלת לך הצלחה באמת מעומק הלב, ואם את צריכה עזרה, או מישהו לדבר איתו אני לגמרי פה:)

שואל השאלה:
אני מתפללת על זה ועשיתי גם צעדים לזה נגיד הפסקתי ללכת עם סקיני או שבשבת אני הולכת רק עם חצאיות אבל נתעקתי רציתי לבחור עוד יום חול בשבוע שאני אלך איתו רק עם חצאיות אבל זה ממש קשה לי לעשות את הצעד הזה

דבר ראשון, אני רוצה לחזק אותך - ובאמת השי"ת מעריך כל השתדלות, במיוחד השתדלות כשלך.
--
^^ההגדרה של דתי היא, יהודי המכיר במחויבותו לתומ"צ ומיישם את זה "וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו..." (שמות טו כו)
אפוא, שההבנה תופסת כאן עניין רציני - וכאמור, אדם, המצהיר כי אינו שומר נגיעה, צניעות או לה"ר (ובייחוד שהוא לא מנסה אפילו, להלחם ביצה"ר) - לא יכול לקרוא לעצמו דתי (באותו אופן שאדם לא יכול להגדיר עצמו כטבעוני, אם הוא אוכל עוף - הוא פשוט לא עונה על ההגדרה).
--
תראי, אני מבין את הקושי ומברך על ההשתדלות
לדעתי, כרגע כדאי לך לעלות בהדרגה ולא במכה (בדברים שיש בהם מתירים - כמו מכנסיים רחבות וצנועות
*צרפתי קישור המביא את כל הדינים המקילים ביותר, למתקשות)
כך שתשמעי בינתיים שיעורים בנושא ותפנימי את החשיבות - בד בבד, תשתדלי לעלות
ובסופו של דבר, אנחנו לא מנסים לעבוד את התואר 'דתי' ואיך הוא ייתפס בחברה - אנחנו עובדים את הקב"ה
--
בנוגע לספורט, מחיפוש קצר בגוגל - מצאתי הרבה פריטים צנועים המתאימים
כך שיש חצאיות המתאימות לשילוב עם טייץ וכד' - אני בטוח שתמצאי את הפריטים המתאימים לך.

אני מגדירה דתי בצורה שונה.. לדעתי דתי זה אדם שמקיים את כל המצוות ומאמין. אני דתייה ואני ממש מבינה את החשיבות של להישאר דתייה למרות שזה קשה, אבל אני לא כזאת שתמיד שואפת לשלמות ולהתקרבות לה'.. אני פשוט מאמינה כמו שאני וכמעט לא לומדת אמונה מיוזמתי.
בקשר למכנסיים- לאחרונה גם אני התחלתי להתלבט אם ללכת עם מכנסיים או לא. זה החלטה ממש קשה ואני לא יודעת מה לעשות. כרגע אני מתלבשת צנוע לגמרי (כיתה יב באולפנה) אבל אחרי האולפנה אני יודעת שאתלבש פחות צנוע השאלה אם מכנסיים או לא..

לדעתי, צניעות זה לא מצוות אדם לחברו ולא אדם למקום אלא אדם לעצמו (בימינו). ולכן כל בת שלובשת מכנסיים אבל שומרת את כל המצוות היא דתייה לחלוטין. אולי היא לא יכולה לקרוא לעצמה דוסית אבל דתייה היא כן.

^דתי זה אדם שמשתדל לקיים את המצוות וגם אם נכשל ח"ו, מייד חוזר בתשובה.
צניעות, זה בן אדם למקום - אבל יש כאן גם עניין של 'עוברת עבירות ביד רמה בפרהסיא כיהויקים' וכד'
אחת עם מכנסיים צנועות, יכולה לקרוא לעצמה דתייה - רק בגלל שיש פוסקים שמתירים

נ.ב אני לא מבין איך יכול להיות 'דתי' ששואף לפחות, זה נוגד את כל המהות..

שואל השאלה:
בזמן האחרון אני הולכת המון עם חצאיות אבל הבעיה שהחצאיות שלי נגיד לבית ספר או שאני הולכת לבני עקיבא הן קצרות ולדעתי עדיף שאני אלך כבר עם מכנסיים החצאיות הצנועות שלי אני הולכת איתן בשבת כי ללכת איתן ביום חול מרגיש לי יפה מידיי
אני משתדלת לקנות המון חצאיות כדי שיהיה לי יותר אפשרויות ואז יהיה לי יותר קל לשים חצאית ולא מכנס
פעם הייתי הולכת לשיעורי תורה של מישהי והיא הייתה מדברת על צניעות ועל עוד דברים אבל היא הייתה ממש ממש חרדית שתמיד אחרי השיעור הייתי מרגישה לא טוב עם עצמי
אז הפסקתי ללכת הרבנים שעוזרים לי להתחזק גם הדברים אחרים זה הרב יגאל כהן ושניר גואטה אבל לא יצא לי לשמוע כלכך שיעור שלהם שמדבר על צניעות

לא אמרתי שואף לפחות.. אפשר לא תמיד דתי חייב לשאוף להתחזק אם מספיק לו איך שהוא..

עדיף גם וגם. אם כרגע אני דתיה מאמינה ושומרת מצוות אבל אני לא לומדת אמונה בזמני הפנוי אתה מחשיב אותי לא דתייה?

^ לא.

טוב אז אם אני לא דתייה אני אפסיק לשמור שבת ולשמור כשרות וכו' כי אני בכל מקרה לא דתייה אז מה זה משנה

רק אומרת, רבי נחמן מברסלב אומר לא ללמוד אמונה ופילוסופיה. אז מבחינתך ברסלבים הם לא דתיים?

^ לא הבנת אותי. התכוותי להגיד שלא שאני לא מחישב. כלומר את כן דתייה.

אבל מה אכפת לך מה אנשים חושבים? את צריכה לדעת לבד שאת צריכה לעשות את רצון ה' בלי קשר לדעות של אנשים עלייך, לא?

באמת לא מעניין אותי מה אתה חושב עלי. רק רציתי להבין מה הכוונה שלך.
אם אתה אומר שאני כן דתייה אז אתה סותר את עצמך.

שבעבובדת ה' צריך לשאוף למעלה.

אם את כרגע לא לומדת אמונה - בסדר. מקווה שיש לך את מה שיש לך.

^ צריך גם וגם.

אנע מתכוונת מספיק מבחינת האמונה לא מבחינת המצוות.

^ לא. מספיק - זה מתי שהוא עושה כל מה שצריך לעשות על פי התורה, ולא מה שהוא חושב שמספיק. כאילו הוא קובע את המצוות, ולא אלוקים.