דתיות שעשו צבא- מה הייתן ממליצות לשתייה שמתלבטת אם לעשות שירות או צבא לעשות?

שואל השאלה:
אז כדאי לי ללכת לצו ראשון בכל מקרה?
כיאלו בתכלס אני רוצה ללכת לצבא כן ביגלל החוויה וההרגשה שתורמים יותר למדינה למרות שיש תפקידים בשירות לאומי שהוא תורמים יותר מבצבא ולא נראה לי אני אקבל תפקיד שיעזור לי בהמשך ובמוסד ומשרד הביטחון ואלה אני לא חושבת שאני אתקבל ולא באלי ללכת לאיזה שירות מעפן כזה כמו עבודה באלי להרגיש שאני באמת תורמת למדינה

תלכי לצו ראשון
שנה הבאה תלכי למיונים, במקסימום - לא תתקבלי
אני מתכננת לעשות שירות לאומי ברוח טובה
עמותה שמשדכת בין מקומות שתריכים מתנדבים לבין אנשים שרוצים להתנדב.
זה כל כך כל כך משמעותי
גם לעשות שירות לאומי בעזר מציון זה ממש משמעותי
זה שאת לא נלחמת לא אומר שאת לא עוזרת למדינה.
אבל בתור התחלה ממליצה לך ללכת לצו ראשון

שואל השאלה:
אחותי עשתה שירות לאומי והיא רצתה ללכת לרוח טובה ולא התקבלה והיא עושה בפתחון לב והיא שמחה שהיא לא התקבלה והלכה לשם בסוף אבל באלי משהו עם חברה ולתרום ומצד אחד אני אמרת למה סתם לעשות משהו נגד הרצון של השם אבל מצד שני מאוד באלי וזה מאכזב שהמסלול של הדתיות בצבא עושים כיאל וזה מעניין אותם וברגע האמת שמים (סליחה על המילה) זין על כולם

אוקי משהו לגבי הרצון של ה'
למדת בתנ"ך יחידת ביטחון והשתדלות? שזה בעצם אומר לדעת למצוא את האמצע בין ביטחון בה' לבין השתדלות
בעצם אומרים שזה טוב לבטוח בה' ובגלל זה לא ללכת לצבא, אבל אז זה אומר שלוקחים את זה כמובן מאליו, את היית רוצה לעזור למישהו שלא מוכן להשתדל אפילו בשביל עצמו?
מה שאני אומרת פה, זה שאני לא מבינה את הרעיון הזה של דתיים לא ללכת לצבא מבחינת רצון ה', כי זה יותר הגיוני ללכת לצבא בגלל רצון ה'.
מקווה שהבנת, אז אם זו הכוונה שלך זו הדעה שלי.
ואני מסכימה איתך לגבי מה שהצבא עושה עם החיילים אבל זה ככה לכל החיילים, לא רק לדתיים, זה חיסרון שרשמתי ברשימה של הצבא.
אם יש לך בעיות רפואיות/נפשיות ואת יודעת שבצבא לא תקבלי לגביהם עזרה במקרה הצורך אז תוותרי כבר עכשיו ובאמת שאין לך למה ללכת לצו ראשון

הפרופיל שלי הוא 45
הבנתי שלא אקבל תפקיד מעניין
עשיתי לי רשימת חסרונות ויתרונות בצבא ורשימת חסרונות ויתרונות בשירות לאומי.
ממליצה לך גם לעשות את זה, האם יש לך תפקיד בצה"ל שרוב הסיכויים שתקבלי אותו והוא ממש יעזור לך בעתיד?
אם לא, ואת רוצה צבא בשביל החוויה אז לא כדאי כי יש חוויות יותר טובות גם בשירות לאומי ולא בטוח שהחוויות שיהיו לך בצבא הן יהיו חוויות טובות.
במידה שאת הולכת לתפקיד לא משמעותי, לא רואה סיבה שתלכי לצבא, יש מלא אחרים שעושים את התפקידים הלא משמעותיים האלה כי אין להם פתור..
אז אני מציעה לך לעשות את הרשימות שעשיתי, גם לומר לי (אם את רוצה) את הנתונים שלך מהצו הראשון(דפר, קבא, פרופיל) ומה מעניין אותך ואולי באמת יש תפקיד שמעניין.
מבחינת שירות לאומי את יכולה לעשות שירות לאומי בשבכ או המוסד
אם את כיתה יא אז זה טוב כי שנה הבאה מצחילים המיונים אם את יב אז פחות טוב כי הם כבר התחילו את המיונים ממזמן, בינואר הם כבר משבצים והמיונים שלהם ממש ארוכים..

יש חלק מבגרות בתנ"ך(נראה לי)
שנקרא ביטחון והשתדלות
מצד אחד יש את הביטחון בה' שזה אומר שאם יש אוצו אז לא צריך לדאוג מבחינת מלחמות והוא יסדר הכל ומה שאנחנו צריכים לעשות זה רק ללמוד תורה ולשמור מצוות.
מצד שני יש גם את ההשתדלות שזה אומר שאם רק נבטי בו זה יראה כאילו אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו ומזלזלים בזה ופשוט נותנים לו לעשות את העבודה השחורה, אז יש פה עניין של השתדלות שצריך להראות שגם אנחנו רוצים שלא יהיו מלחמות.
שזה אומר כן לצאת להילחם ולהקריב את עצמנו.
אבל בזה שאנחנו יוצאים להילחם זה מראה שאנחנו לא סומכים עליו.
אז צריל למצוא את האיזון בין הביטחון בו לבין ההשתדלות.
מה שאני אומרת זה שאני לא מבינה דתיים שלא הולכים לצבא כי הם חושבים שללכת לצבא זה נגד רצון ה'.
אני חושבת שזה לגמרי הפוך, כן צריך להראות שאנחנו רוצים שהמצב של המלחמות יגמר וחשבת בבית וללמוד תורה ממש לא דרך להראות את זה.
אז לצאת לצבא להילחם זה דבר שאמור להיות בעד רצון ה'

שואל השאלה:
כן אבל את מדברת על לוחמה כיאלו אני אם אלך לצבא זה לא יהיה ככה
ואני לגמרי מסכימה איתך בנוגע לזה שאתה לא מבינה דתיים שלא הולכים לצבא (כיאלן אני מדברת על בנים לוחמים)
בכל מקרה אני משתדלת לרצות ללכת לשירות לאומי ולא לצבא

אני דתייה, וביב התלבטתי מה לעשות, כי אני מאוד מתחברת לעניין הצבא, החוויה ,המסגרת(הייתי במשצים).
וכשבררתי מבחינת ההלכה, זה לא ככ מסתדר, וזה היה לי קצת מתסכל.
מצד אחד אני רוצה לתרום למדינה, להיות חיילת, לחוות את זה, זה חוויה חד פעמית.
מצד שני, בחרתי לעצמי את הדרך של התורה וההלכה, בחרתי בלב שלם.
ברור לי שאני לא מושלמת, לא עושה את כל המצוות אבל כן מאוד משתדלת, לכן החלטתי לעשות שירות לאומי כי הבנתי שבתור דתייה, זה לא נכון לקחת את הדברים שנוחים לי ולעשות אותם בכיף אבל דברים שפחות מובנים לי, לא לעשות. בחרתי ב*כל* התורה לא בחלק ממנה.

לגבי השירות-
תאמיני לי, אני אומרת לך את זה בלב שלם. בשירות אפשר לתרום בגדולל.
אני עשיתי שירות בתיכון דתי(בנים בנות יחד) והיה לי כיף, הצלחתי להשפיע על התלמידים(לא על כולם אבל זה גם משהו) והיה לי תלמיד שבאמת ליוותי אותו ואני יודעת שבזכותי הייתה לו חוויה יותר טובה בתיכון(היו לו קצת נטיות לאובדנות).
ועשיתי בשירות שלי רק את התקן הזה של הבוקר, רציתי אחר הצהרים לעבוד ולהנות יותר.
יש בנות שעושות גם אחר הצהריים ומשפיעות ככ.
הזמינו אולי מהאולפנה שלי לכנס והיו בנול מהשכבה שלי שספרו כמה הן השפיעו, אם זה בבית חולים, או עם ילדים שחולים בסרטן, נוער בסיכון ועוד המון.

ואי לגמרי חפרתי, אבל המסקנה היא שבשירות אפשר לתרום הרבה, ואם את רוצה באמת להיות כנה עם עצמך והדרך שבחרת לעצמך בתור דתייה, לכי על שירות לאומי.

ובכל מקרה, בהצלחה בכל מה שתבחרי3>

שואל השאלה:
בדרך כלל אני על 80 אחוז לשירות ו20 לצבא אבל לפעמים אני ממש מתלבטת מה לעשות ואני לא רוצה לעשות משהו שאני אתחרט עליו ומצד אחד אם אני אלך לצבא אבא שלי יתאכזב ממני ממש אבל מצד שני אמא שלי מעודדת אותי לצבא וזה ממש קשה לי לבחור
וגם אם אני אלך לשירות מפחיד אותי שלא יהיה משהו שמעניין אותי וגם נותן שירות שיספק אותי

כל החששות והפחדים האלו הם ממש לגיטימיים כולן עוברות את זה, זה בסדר.
אל תחשבי על ההורים, זאת בחירה שלך ואת תחיי איתה.
לא משנה באיזה דרך תבחרי יהיו קשיים וחששות, את צריכה להחליט לפי הערכים שלך לפי מה שאת מאמינה בהם.
ואחרי זה את כבר תתמודדי עם החששות שיבואו עם הבחירה

בשירות כן יש את מי שיספק לך שירות
תלוי דרך איזו עמותה את הולכת ואת יכולה לשאול חברות איפה עשו ואם הן מקבלות שירות
בצבא לא בטוח שתקבלי..
בשירות לאומי את לא מחוייבת למשהו
בצבא ברגע שהתגייסת את מחוייבת לעשות שנתיים

עדיף שירות לאומי, יהיו לך עוד המון חוויות בחיים ורוב הסיכויים שתתאכזבי אם תלכי לצבא

שואל השאלה:
כן אשמח

היי, אני דתייה והיתה לי את ההתלבטות הזו
ובסוף בחרתי בשירות לאומי, אני כיתה י"ב.
אם זה עדיין יכול לעבוד, תרצי שאני אסביר לך למה?

שואל השאלה:
אני לא ממש הבנתי למה התכוונת תאמת בקטע של רצון ה
ושהתכוונתי שהם שמים זין אחרי שנכנסים לצבא התכוונתי לזה שלפני שאת נכנסת לשם הם אומרים לך שהם ידאגו לך ויענו על הצרכים שלך מבחינת הדת אבל ברגע שאת נכנסת לשם מתייחסים אלייך כמו לכל אחד אחר וזה לא אכפת לאף אחד (דיברתי עם כמה בנות משם) אז זה נורא מעצבן.
ומעניין אותי למה התכוונת בחלק הראשון אם תוכלי להסביר שוב:)