7 תשובות
שום דבר מעניין. בעיקר פיתוחים של פנומנולוגיה (אם אפשר לקרוא לזה ככה), פוסט־סטרקטורליזם, פוסט־הומניזם, פוסט־מודרניזם, פוסט־מרקסיזם, סמיוטיקה סימבולית, נאו־אקזיסטנציאליזם, נאו־ויטליזם, אבסורדיזם, נאו־קאנטיאניזם (לא קלאסי), ועוד כמה תפיסות משעממות של פילוסופיה דועכת. הרעיון הפילוסופי הכי חשוב והכי בולט כיום זה סוג של פוסט־פוסט־מודרניזם של פיטרסון.
שואל השאלה:
אתה מתכוון לג'ורדן פיטרסון?
אנונימי
שואל השאלה:
מה חדש ובולט בו? זה ריאקציה ימנית הכי נאיבית ופתטית שהייתה אי פעם
אנונימי
^החשיבות של פיטרסון היא ביציאה מהשיח הפוסט־מודרניסטי-ליברלי של ימינו, שגם השמאל וגם הימין שקועים עמוק בתוכו (בצורות האלמנטריות שלו). פיטרסון לוקח את היסודות שמהם ההגות החברתית של מרקס יצאה (היררכיית מעמדות, יחס מנצל בין הבורגנות לפרולטריון, וכד') ומנקה מהם את החלקים הדיאלקטיים שמרקס קיבל מהגל, ובכך הוא מניח אותם על ודאות עקרונית (גם אם הודאות הזו שגויה מבחינה עובדתית). ומכאן, לאחר ששלל את יסוד התקווה שמרקס הותיר (המהפכה), שוקעות מאליהן כל התפיסות הפוסט־מודרניסטיות, הליברליות, ושאר התפיסות שטבועות כל כך חזק במערב של היום. הוא הראשון לצאת מהן באופן יסודי (לפניו היו שהשתחררו מהן בצורה חלקית), וזאת הסיבה לכל העניין שהוא מעורר.
שואל השאלה:
אתה רציני? איזה מהפכה, איזה דיאלקטיקה? הוא בקושי קרא את המניפסט הקומוניסטי. הוא שמרן נאו-ליברלי קלאסי, כל מה שהוא מוסיף זה שקיימים מין ארכיטיפים בטבע האנושי (בהתבסס על יונג) שהתגבשו במהלך האבולוציה הארוכה של בני האדם (לכן לכאורה יש רק גבר ואישה ויש להם תפקידים ותכונות ברורים). מעבר לזה הוא קואוץ' כריזמטי להתפתחות אישית. זה שהוא זורק אמירות טרנספוביות וביחד עם הימין האלטרנטיבי ממציא מפלצות כמו "מרקסיזם תרבותי", "מרקסיזם פוסט-מודרני" (למעשה ליריבים שלו בכלל לא אכפת ממרקס) לא עושה אותו פילוסוף גדול
אנונימי
^הוא לא פילוסוף חשוב, הוא אינטלקטואל חשוב. זה לא משנה כלל אם הוא מכיר את מרקס, זה אפילו לא משנה אם הוא יודע מה החידוש ברעיון שלו (אישית אני לא יכול לקבוע משהו בסוגיה הזו, מעולם לא חקרתי אודות האיש וידיעותיו), ברגע שהוא השלים את עבודתו והניח לנו את הטקסט הפרשנות שלו לטקסט שווה בדיוק כמו ששוות שאר הפרשנויות.