כל אחד מאיתנו חטף כאפה מסוימת בחיים שגרמה לו להתגבר, איזה כאפה אתם חטפתם?

שואל השאלה:
וואו ^ 3>
תמיד פה בשביל כולם, לעזרה ושיתוף אם צריכים

אחרי ריב גדול שאיבדתי חברה ממש טובה שלי הבנתי שאני צריכה להיתבגר

בגיל ההתבגרות פחדתי להיות לבד, אז התאמתי את עצמי לסביבה שהייתי בה. כלומר, לא באמת הייתי אני. ה"חברים" שלי היו צבועים ושקרנים, עשו לי רע. יום אחד "קיבלתי כאפה" בגיל 16, והבנתי שעדיף להיות לבד מאשר בסביבת אנשים ובכל זאת להרגיש בודדה.
לנתק איתם קשר היה בין הדברים הטובים ביותר שעשיתי בחיים.

הקראש לא שם עליי

מאבא שלי

מוות של אנשים קרובים משיבה לא טובה,ושתיים שמתו מתאונת דרכים,התנהגות מגעילה ביסודי,בנות שהשקעתי בהן והיו לי חשובות ופגעו בי כמה פעמים חרדה חבתית וocd

נגמר ברוקלין 99

חרם ,התעללות רגשית מהמשפחה .

הייתי לא אני, כל יום נסיתי להיות משהי אחרת בשביל לרצות את החברים שלא היו אמיתיים וכל הזמן היו לי לחצים ואי שקט בגלל שזה היה כלול בריבים וסיכסוכים וזה עשה לי כל כך לא טוב ומתקופה כזו של "חיים" הגעתי למקום
שהבדידות הפכה לתרופה מכל הלחץ הזה שהיה לי ונוצר לי עוד מלא מכשולים כמו חרדות דיכאון שנמשך כמה שנים.
התחזקתי באמונה, ניסיון של תשובה וויתור ועוד ניסיון וכל כל הרבה שינויים בחיים ,כל הרגעים האלה ביגרו אותי ברמות והבנתי כל כך הרבה דברים על החיים ועל הכל

אני חושש שאני זה שנותן לאנשים את הכאפה (רק כמגננה, וכמעט אף פעם לא פיזית, חשוב לציין).

החתול שלי מת