איך אני מספרת להורים שלי שקיבלתי במטמתיקה 62 וזה עוד אחרי שהעלו לי בציון?

את חייבת לספר?

מספרת להם שקיבלת 62 זה לא שינעלו אותך במרתף

תספרי להם שילמדו לקבל את האמת המרה

כמה יחידות את?

שנה שעברה קיבלתי 36 באנגלית ויש לי אמא רוסיה אז המצב שלך עוד בסדר

תספרי מהר ותעברי נושא...

שואל השאלה:
אני השקעתי בטירוף וזה אפילו לא יעניין אותם

פשוט תספרי להם את הציון כמו שהוא, כך או כך הם יגלו מה הציון בסוף, ואם הם יגלו שניסית להסתיר את הציון כנראה תיענשי בצורה עוד יותר חמורה מהצורה שהיית נענשת בה אילו היית מספרת את הציון (לא שאני אישית מצדיק את זה, אבל זו הצורה שבה הם כנראה יפעלו). במקרה הכי גרוע- תחטפי צעקות, תקבלי עונש, יקחו לך את הטלפון לכמה זמן או את המחשב או whatever.. אז מה? אלה עדיין ההורים שלך אחרי הכול, הם עדיין דואגים לך לחיים שלך בבית ולמסגרת, את עדיין חשובה להם. הם לא הולכים לזכור את המבחן הזה כל החיים ולהמשיך להשפיל אותך ולהתייחס אלייך בזלזול בגלל שקיבלת 62 באיזה מבחן במתמטיקה בחטיבה או בתיכון. נכון, זה אמנם מאכזב שאת לא מקבלת את אןתם הציונים כמו שאחים שלך קיבלו כשהם היו בבית ספר ושאת לא עומדת בציפיות של ההורים, אבל אחרי הכול הדבר הכי חשוב הוא שאת חיה כרגיל, שאת מתנהגת כמו עצמך ושיש לך דברים שמייחדים אותך. אולי את לא הכי טובה במתמטיקה, אבל אני בטוח שיש תחומים אחרים שאת כן חזקה בהם. הדעה של ההורים שלך לגבי הציונים שאת מקבלת אינה רלוונטית, שכן ציונים הם עניין אינדיבידואלי, לכל אחד יש את הציון שהוא מסופק ממנו ולכל אחד דרושה כמות זמן אחרת של השקעה על מנת להצליח. מה שחשוב הוא האם את מרוצה מהציון הזה, והם את הרגשת שהשקעת מספיק שלו, לא ההורים שלך. ולדעתי האישית היחס המר שלהם כלפייך בגלל ציונים לא טובים שאת מקבלת לא הכי מוצדק, אבל זה כבר עניין של איך כל אחד בוחר לחנך את הילד שלו בתור הורה אז לא אכנס לזה.

שמעי אם את התיכון זה ציון ממש טוב אם את בחמש.
אם את בכיתה ז לא נורא זורקים ז על הכיתה הזאת דברי איתם ותגידי שהכל בסדר ופשוט מבחן הבא תלמדי יותר