"אתה רואה כחול וקורא לזה צהוב אני רואה אדום וקורא לזה צהוב", מסכימים עם התאוריה הזו??

אם הייתי עיוור צבעים הייתי מסכים, אבל אני לא, אז אני לא מסכים.

לא?
או שכן?
דיי ערערת אותי

שואל השאלה:
לדעתי זה נשמע, תחשבו על זה בגן הראו לנו צבע מסויים אני ראיתי שחור לדוג' ואחר ראה וורוד והגננת אמרה זה צבע אדום אז זה יהיה הצבע האדום של כולם אבל הצבע אדום שלך הוא לא האדום שלי!!!
u got it?

לא. מה הקשר ?

ל......לא
אפשר פשוט לתאר נגיד מה בצבע חום
ואם כולם יחשבו ששוקולד, אדמה, ענפים וכל דבר בסגנון חום אז זה יראה שזה לא נכון

לא.

בואו נסגור את זה אחת ולתמיד
מה צבע הפרופיל שלי?

^ורוד בדוק




טורקיז(נזרום לבדיקה המטומטמת והחסרת משמעות, רק כדי לוודא)

ככל הידוע לי, בעיית ערמון הפילוסופים איננה פתירה ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינה (ואולי יש כאן מן הגאונים דלישדי בה נרגא). לכן אני בוחר להישאר בספק (צריך עיון) ולהשהות את שיפוטי.

איכויותיהן של החוויות הסובייקטיביות של בעלי תודעה אחרים (אם בכלל יש להם תודה וחוויות סובייקטיביות) אינן נגישות לתצפית או מדידה שלי, וכנראה גם שאינן ניתנות לצמצום (רדוקציה) פיזיקלי שבעזרו יהיה ניתן להשוות באופן אובייקטיבי התנסויות סובייקטיביות.

לא נראלי, זה כי עם אני אשאל "האם שחור ולבן הם צבעים ניגודים?" כולם יגידו לי כן, אבל אם נגיד, אדם מסוים היה רואה אדום וכתום, שזה לא צבעים ניגודיים, הוא היה אומר לי שלא, וששחור ולבן זה דווקא צבעים דומים, ואז היו המון ויכוחים על צבעים, אבל כולם מסכימים שזה ניגודי, אז כנראה שאולי יש הבדלים קטנים, אבל לא משהו יותר מידי גדול...

מי שאומר שלא פשוט לא הבין את השאלה ושיוכיח שהוא ואני רואים את אותו הצבע

לא, כששני אנשים רואים צבע וקוראים לו באותו שם יכול להיות שהם חווים אותו באופן שונה אבל השוני הזה לא ניתן לבטא למילים אלא אם כן נגדיר סטנדרט של חוויות הצבע כלומר נכניס מין סובייקט אבסולוטי ביחס אליו צבע מסוים יהיה "הכחול" או "האדום" בלי קשר לאיך שאנשים עצמם מכנים אותו בשדה האינטרסובייקטיבי

לא. זו לא תאוריה הגיונית בכלל.

^^^האם יש במושג האדום יותר מהתיאור: "התחושה שאנו חווים עת אנו מביטים בעגבניה בשלה?", ודאי שלא. הידיעה שלנו על כך שכאשר אנו מביטים בעגבניה עלינו להחיל על התחושה שאנו מקבלים את מושג ה"אדום", זו ידיעה שהתקבלה מתוך תהליך דיאלקטי מתמשך בו כל פעם שהצבענו על העגבניה ואמרנו "אפור" (כלומר, החלנו את מושג ה"אפור" על העגבניה) בא אדם ותיקן אותנו שעלינו להחיל את מושג ה"אדום" על העגבנייה. כך, לאט לאט, נכנסנו לתוך משחק השפה, הימצאות בתוך עולם של מושגים. תחושה סובייקטיבית פרטית זו המצאה שכבר מזמן אבד עליה הכלח. בקיצור, אם האדום אותו אנחנו מכירים לא היה זהה אצל כולם, אזי לא היינו מכירים אותו גם בתוך תחושותינו.

שואל השאלה:
זה לא דווקא על צבעים דומים זה לגבי כל הצבעים ולגבי כל האנשים ולדעתי זה נשמע די הגיוני לא?
זה כמו ששני אנשים שומעים אותו משפט אבל מפרשים באופן שונה, לא?

זה לא הגיוני...

טוב סוקרטס