יש לי היום פגישה ראשונה עם פסיכולוגית

תזהר בדברים שאתה אומר היא אומרת הכל להורים ותכין סיפור למה אתה עצלה וגם תמקד במה שאתה צריך

תשבי נינוחה, תסתכלי לה בעינים, תדברי בקול אבל לא בקול מידי ותנסי להיות את.

אני לא מסכימה^^
בדיוק ההפך מה שאת לא יכולה לשתף עם אף אחד תספרי לה!!
אבל לא נראה לי שיש משהו שאת צריכה להתכונן, רק תבדקי קודם אם את מתחברת אליה ואז תחשפי את עצמך, המלצה חמה!!!!

לא נכון (תגובה ראשונה)
קודם כל זה תיאום ציפיות, עם הזמן את תסמכי עליה יותר אבל בסופו של דבר את באה בשביל עצמך וכדי שיעזרו לך
הפגישה הראשונה קשה, את צריכה להוציא את כל הסיבות שאת שם וזה לחפור לעומקי מה שאת מנסה להתחמק ממנו אבל עם הזמן זה ישתפר, העיקר לא להבהל

הפגישה הראשונה תמיד מביכה, היא כניראה תוביל את רובה ואת תספרי בכללי למה ניכנסת לטיפול.

בנוסף היא לא מספרת כלום להורים, עד שזה מגיע למצב של סכנה.
את יכולה לספר לה שאת מלאת חרדות ובדיכאון או מה לא ואיזה מחשבות עוברות לך וזה ישאר בינכם.

אך אם תספרי שאת הולכת לפגוע בעצמך/ מישהו אחר, או היא רואה עלייך חתכים. זה לא מיד עובר להורים... היא יכולה לראות חתכים ישנים ולא לעשות עם זה כלום.
רק אם היא רואה סכנה ממשית שאת ממש הולכת לפגוע בימים הקרובים או כבר פוגע זה מועבר להורים ואולי גם למשטרה. אבל זה לא נגדך, זה בישביל שלא תפגעי בעצמך או באחר. המשטרה רק שם כדי פיזית לעצור ממשהו לקרות, אם את לא עושה כלום לא נוגעים בך. אם את מחזיקה סכין לגרון של מישהו אז המשטרה לוקחת לך אותו ומחזיקה אותך.

^הבאתי דוגמא קיצונית, אבל רק שתביני שזה לא נגדך, זה בישביל לעזור לך קודם כל למנוע פגיעה, ואז להביא לך את הטיפול הנכון.


ואם אין שום מעורבות של פגיעה עצמית או אחר, שום דבר לא מועבר להורים.

שואל השאלה:
באמת ממש תודה3>>

המלצה חמה : מה שאת לא רוצה שההורים שלך ידעו אל תספרי לה.
מנסיון