הפסיכולוגית שלי אמרה שהיא חושבת שאני בדיכאון..

פסיכולוגית לא יכולה לקבוע דיכאון וממש ממש לא להחליט על תרופות.
רק פסיכיאטר יכול.

בסופו של דבר אתה תיקח את התרופה ולא ההורים שלך, אתה יכול לחשוב אחרת מהם, תעשה מה שאתה חושב לנכון ומה שיעשה לך טוב :)

אני חושבת שכל עוד היא לא פסיכולוגית קלינית, אין לה את הלגיטימציה לומר לך אם יש לך בוודאות דיכאון או לא. "חושבת" זה לא מספיק.

ההמלצה שלי היא באמת לפנות למי שיכול לאבחן אותך - פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. ולקבל ממנו איבחון והמלצה נכונה ומתאימה.

ממש לא. שום תרופות אל תקחי. תאמיני לי שאת יכולה לדעת מה מצבך לפעמים גם בלעדיה. תזכרי שדיכאון בסופו של דבר הכל בראש בגלל טראומה או קושי או משהו שעברנו שמעציב אותנו או כישלון או כל מיני סיבות, חוסר חברים או חוסר יכולת לראות את העתיד שלנו בצבע ורוד.

אל תיקחי את זה, תסמכי עליי. תתחילי בטיפולים פשוטים שאפשר ויכולים לעזור לך, תפרקי תמיד לאנשים.

אשמח אם אפילו תספרי לי מה יש אנסה לעזור.

גם רופא המשפחה יכול לתת תרופות נגד דיכאון אז זה לא שזה משהו אסור שרק פסיכיאטר מחליט

שואל השאלה:
הלכתי גם לפסיכיאטר והוא אמר פשוט שהוא יבדוק לגבי תרופות אבל שום דבר מזה לא מתקדם ואני אחזור אליו רק בסוף החודש לממש קשה לי לבינתיים

מה זאת אומרת "יבדוק לגבי תרופות"?
זה פסיכולוג פרטי?

אשמח אם תפרקי לי מה עובר עלייך ולמה את מרגישה מה שאת מרגישה

ובאמת שלא תעזי לגעת בתרופות זה לא הפיתרון, מה במשך שנים רבות עשו אנשים ללא תרופות? או בכללי כיום בעולם אנשים עם דיכאון קשה עברו את זה בלי תרופות, יש את האלו שישר ידחפו לכל דבר תרופות כמו רופאים, יש טיפולים טבעיים או תרגילים או דברים לעשות שיעבירו את זה, אבל דוחפים תרופות בשביל לקצר תהליך או כדי יענו לרפא אותך וזה בדיוק ההפך.

^תרופות זה גם ממכר.
אני לוקחת תרופות פסיכיאטריות כבר שנים, וזה סמים לכל דבר. אם אני מפספסת בטעות, יש לי תסמיני גמילה.

מה זה "חושבת" אין לה שום סמכות לזה, תבדקי את זה כמו שצריך אל תסתמכי על אולי ובטח שהיא לא יכולה להביא תרופות, רק פסיכיאטר יכול וזה לא מומלץ בכלל

בדיוק...

תאמיני לי יקירה שואלת השאלה, עם או בלי פסיכולוג את הדיכאון הזה את יכולה לעבור ...