היה לי לפני כמה דקות התקף אכילה

שואל השאלה:
את האמת שאני מתביישת לדבר על זה בפרטי כי זה נושא שאני חסרת ביטחון לגביו...בכל מקרה תודה רבה שכתבת לי❤בהצלחה לך בתהליך

אהובה אני כלכך מבינה אותך!!❤ אני חווה דברים דומים מאוד, קודם כל אל תתייאשי זה קורה וזה חלק מהתהליך.. לפי מה שהסבירו לי התקפי זלילה קוראים כי הגוף שלנו 'קורא' לאוכל.. ציינת שהיו לך הרעבות עצמיות כנראה זה טראומה של הגוף שברגע שנפתח התאבון היית זקוקה להרבה אוכל ונכנסת להתקף.. אל תתייאשי תמשיכי לשמור ותשימי לב שאת אוכלת ובאמת שובעת כי בלי שובע מלא יגרמו התקפי זלילה.. אני מאמינה בך ובי שנצליח לעבור את זה יחד!! אוהבת המון ואת מוזמנת לכתוב לי בפרטי נשתף אחת את השניה בקשיים שלנו באכילה

היי יקרה,
נראה שהאכילה מציפה אצלך חרדה עצומה.... כאילו שבהצטמצמות ובשמירה על התזונה ועל ארוחות.. תוכלי לצאת מהלופ של ההתקפים, וכך אולי תוכלי שוב להרגיש בשליטה.... שומע כמה את מאשימה את עצמך, כמה הגוף עייף מהמלחמה...

אני לא יכול לדמיין כמה את מותשת.... כמו לדבר בשפה שאף אחד לא מכיר.. ובכל זאת עלית לכאן מצאת את המילים ושיתפת אותנו במאבק הנפשי שבליבך... וודאי נדרשו לכך המון כוחות...

יקרה, אולי לאפשר עזרה מבחוץ יעזור או לשמוע תוכן בנושא יוכלו לתת קצת יותר תשובות לתחושת חוסר הוודאות ואפילו להאיר קצת אור בתוך האפלה... אם זה בסדר אצרף פה את הטלפון של מרכז המידע להפרעות אכילה שנותן מענה מקיף לבני נוער הורים ומשפחות - מידע מקצועי, מיצוי זכויות, פתרונות והכוונה רפואית בטלפון: 074-7556136

בנוסף אצף כאן קישור לפודקאסט "לא טוב לי" של עמותת סה"ר שמדבר בין היתר על נושא הפרעות אכילה, כפי שכתבת בפוסט, ועונה על שאלות כמו מהן נורות האזהרה? כיצד כדאי לטפל בהן? ואיך יודעים שמחלימים?
זה הקישור לפודקאסט: https://sahar.org.il/eating-disorders/

בכל מקרה חשוב שתדעי שגם באופן ווירטואלי... את לא חייבת להתמודד עם זה לבד..
אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע נוספות...
אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד...
שלך
מתנדב סה"ר

התקפי אכילה כפייתית יכולים להגרם אחרי תקופה של מחסור פיזי ו/או מנטאלי. אחרי תקופה של דיאטה / מערכת יחסים לא טובה עם אוכל (הגדרת מזון כ"רע" ו"טוב") / מצוקה נפשית

דוגמאות למחסור וצמצום-
תקופה של גרעון קלורי גדול מידי
תקופה של המנעות ממאכלים שבאמת רצית
תקופה של ספירה הדוקה וחוסר הקשבה לגוף
תקופה של אכילה לא מגוונת

עוד דוגמאות למחסור פיזי-
מחסור שהצטבר במשך תקופה של אחד מאבות המזון (שומן/פחמימה/חלבון)
מחסור בגוף של קבוצת ויטמינים או מינרלים

בנוסף-
חוסר איזון הורמונלי
חוסר שינה, סטרס,
בעייה בריאותית אחרת

סיבות נוספות לאכילה כפייתית/רגשית-
דרך התמודדות עם חרדה פנימית
דרך התמודדות עם טראומה
דרך התמודדות עם מוצפות רגשית
אפילו מצב של התמכרות פיזית ומנטלית לסוכר (גורם להפרשה מוגברת של דופמין, סרטונין וכו)

כל מה שרשמתי טוב ויפה אבל מה שחשוב זה
הפתרון למצב הזה.
אנסה לרשום את התהליך, אז:

להבין שאת לא אשמה.
זה לא עניין של כוח רצון, זה הורמונים הישרדותיים שמוטבעים בכל בן אדם שמטרתם להציל אותו ממוות. (כמו אינסטינקט הנשימה שהגוף יקח בעל כרחו כאשר אדם מנסה להמית את עצמו ע"י עצירת הנשימה ללא עזרים חיצוניים). וההורמונים האלה חזקים יותר מכוח הרצון, הבחירה וההגיון השכלי בזמן אמת.

להודות בפני עצמך שאת כרגע במצב לא תקין (אולי הפרעת אכילה אולי התחלה שלה) של חוסר אונים וכרגע זה גדול ממך

רצון אישי לשנות את המצב ולהיות במקום נכון ומאוזן

אמונה עיוורת שתעבורי את זה כמו גדולה גם אם כרגע את מרגישה מיואשת ורואה רק שחורות

להיות מוכנה לפנות לאיש מקצוע.
תתחילי מפסיכולוגית תזונה, יש מגוון התמחויות בתחום.
(אם את פונה לתזונאית, חשוב לבדוק שהיא מאמינה בגישה שפויה ולא רק "בריאה". לא עוד אחת שהולכת יד ביד עם תרבות הדיאטות כמו שר פיטנס או דור אקשטיין).

לעבוד על דימוי עצמי ודימוי גוף חיובי - קבלה עצמית.
לראות את הדברים החיוביים שבך קודם כל.
הבנה שהמראה החיצוני לא מה שמגדיר אותך
הבנה שמודל היופי היום לא טבעי ובטח לא בריא
הבנה שאת מהממת, שאת לגיטימית, שאת הרבה יותר מבסדר בלי שום קשר למראה החיצוני שלך
ההבנה שיש אנשים שאוהבים ויאהבו אותך ללא תנאי
ההבנה שהמכסה לסיר שלך מסתובב עכשיו בעולם ומחפש אותך בדיוק איך שאת ומבחינתו את הכי יפה בעולם ככה
ההבנה שאת מכלול
ההבנה שהחיים הם הרבה יותר מאחוז שומן
ועוד מליון הבנות שתצטרכי לחדד ולהסיק לבד

לתת מקום, ביטוי, ולגיטימציה לרגשות שלך

רצון לדאוג ולכבד את הגוף שלך

לעבוד על מערכת יחסים טובה עם אוכל:
הרחבת התפריט בהדרגה.
להבין שהכל מותר, מה שתרצי, כמה שתרצי, מתי שתרצי ואיפה שתרצי.
להבין שאכילה זה אחת מההנאות וגם אחד מהצרכים הבסיסיים של החיים, לכן לא אמורות להיות שום רגשות אשם (כמו שאין לך רגשות אשם כל פעם שאת ממצמצת).

רכישת כלים לאכילה קשובה:
למשל- אכילה ללא הסחות דעת (מול מסך וכדו), אכילה של מה שהגוף מבקש (להקשיב לחשקים), אכילה מתוך הקשבה לגוף - כשרעבים אוכלים וכאשר שבעים לא חייבים לסיים מהצלחת.

רכישת כלים לאכילה נכונה:
למשל- לשים לב איזה מאכלים עושים לך טוב לבטן ולעיכול, מה כמות האוכל שיהיה לך אחכ נעים להמשיך את היום, עד איזה שעה נכון לך לאכול בשביל שהשינה תהיה יותר איכותית, הוספה של מאכלים בעלי נוטריאנטים / ויטמינים / מינרלים וכו, ארוחות מספקות שכוללות את כל אבות המזון, להקדיש זמן לאכילה, להקדיש זמן והשקעה בהכנה (זה נחוץ בדיוק כמו ללכת לשירותים).

המטרה הסופית היא קודם כל לעבור לאכילה אינטואיטיבית מוחלטת, מערכת יחסים חיובית עם אוכל, דימוי עצמי חיובי. ואז משם אפשר להמשיך (אם רוצים) לשיפור ושדרוג התזונה, אולי לתהליך חיטוב איטי בגישה בריאה ושפויה שכולל שגרת אימונים מותאמת לאורך חיים והיכולות הפיזיים והמנטאליים שלך.

כל דבר שתצטרכי, תרגיש הכי בנוח בעולם לפנות אלי בפרטי.

זהו. שפכתי כל מה שעלה לי. נראה לי.

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם, מעריכה את זה❤

שואל השאלה:
אני מצטערת ,לא נשארו לי פרחים^

מה שאת מעדיפה!! הכל בסדר..
בהצלחה רבה❤