מה היה הרגע שהבנתם שאתם מתנהגים כמו ההורים שלכם?

למישהי פה יש בעיות עם ההורים שלה

ולשאלה, מאוד פשוט רבתי עם אבא שלי ושנינו היינו צריכים להגיד את המילה האחרונה מה שיצר מין ויכוח ארוך ומייגע שבסופו בכיתי בחדר (אני לא יודעת זה היה בגיל 9 או משהו), לאמא שלי אני לא דומה בכלל

בשלב מסוים התחלתי לשלוף מילים בערבית סתם ככה כמו אמא שלי (עיראקית וזה)

אותו דפוס התנהגות חוזר
ברגעים של עצבים אני חסר כבוד כלפי אחרים

הרגע שהבנתי שנעלמתי והתעלמתי מכולם והרחקתי את עצמי מבלי להגיד שום דבר לאף אחד, עם כמה שאני לא רוצה להיות כמוהה, אני דומה לה.

כשהבנתי שיש רעשים שמדליקים אצלי סוויץ' ומעצבנים אותי לרמת צעקות מיידיות. וכשהבנתי שאני נהיית אלימה כמוהם מבחינה מילולית.

כשנרדמתי באמצע סרט

אמא שלי אחת הדאגניות
ושמתי לב שמידי פעם אני טיפ טיפה ככה לגבי חברות שלי :/