אני לא מרגישה "בבית" כשאני בבית איפה אני כן אמורה להרגיש את זה?

בית לא חייב להיות 4 קירות וגג, בית יכול להיות חבר, ספר, שרת בדיסקורד אפילו, טבע, המקום שבו את מרגישה שייכת, זה הבית שלך.

במקום שנועדת להיות בו, ותרגישי בו הכי שלמה

אולי לא תסכימי איתי, אבל להרגיש בבית זה איפה שאת עצמך, וטוב לך. אני מרגיש בבית בכל מקום שאני הולך בו יחף. לדעתי זה מראה על פתיחות מיטבית

יקרה,

שומעת את הכאב שלך מבין השורות..

אני משערת שהיום המצב בבית לא אידיאלי.. אולי כי יש מתיחות שמורגשת.. אולי מסיבה אחרת.. אני מתארת לעצמי כמה היית רוצה להרגיש בטוחה.. להרגיש שייכת.. שיהיה לך מקום..

אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. במידה ותרצי להמשיך ולשתף, אני מזמינה אותך לצ'אט שם תוכלי לקבל אוזן קשבת וכתף תומכת..

מחכים לך אם תרצי בכך,
שלך,
מתנדבת סה"ר.

וואו...השאלה הזאת מעלה בי זכרונות כואבים. כשהייתי קטנה היו המון בעיות בבית וכשהייתי נשברת ובוכה לאמא שלי תמיד בכיתי לה שאני רוצה הביתה כבר..למרות ששתינו כבר היינו בבית והיא הייתה מעצבנת עליי עוד יותר...אם המצב בבית קשה אל תתביישי לבקש עזרה אמיתית ממישהו שאת סומכת עליו מחוץ לבית...ואף פעם אל תאבדי תקווה 3>

שואל השאלה:
אין בעיות קשות בבית
אבל מרגיש לי שבבית אני לא יכולה להיות אני
בבית אני לא לסבית
בבית אני"חולה"
ובבית יש לבוש מסויים
ובבית צריך להיות מישהי שאני לא
ליצור דמות חדשה
איך אני יכולה לקרוא לזה בית?
זה לא המקום שאני הכי אני בו

תשמעי להורים קשה לקבל דברים מסויימים לגבי הילדים שלהם, יכול להיות שיקח לך הרבה זמן בשביל להרגיש בבית, זה יכול גם לקחת זמן עד שתוכלי לבנות בית משל עצמך, מהניסיון שלי כשעברתי לגור לבד אז התחלתי באמת להבין דברים, וגם התחלתי יותר להסתדר עם ההורים שלי...עד אז זה המון סבלנות ולנסות לא לכעוס על ההורים או לשנוא אותם..כי הם בסה"כ בני אדם..וכמה שהם מתסכלים הם רוצים שיהיה לך טוב...הם פשוט לא יודעים איך לבטא את זה..הם חושבים שהם עושים את הדבר הנכון ולא יעזור ויכוחים ולא הסברים. רק סבלנות ותמיד לזכור שלכל דבר יש את הזמן שלו