המורה שלי למתמטיקה עושה לנו כל שיעור שיחות נזיפה.. אני כבר לא עומדת בזה.. (פריקה)

מאז ומתמיד אהבתי מתמטיקה וחישובים ותרגילים ודברים כאלה.
בזמן הקורונה כשהייתי בכיתה ז'-ח' הכל הלך לי די בסדר, הייתי דיי טובה בלימודים והיו לי ציונים טובים. עכשיו אני בכיתה ט' הקבצה א1', והמורה שלי הוציאה לי את החשק ללמוד, אני כבר לא אוהבת מתמטיקה.
כל שיעור שיש לנו היא תמיד מתחילה בשיחת נזיפה כזאת, היא תמיד צועקת ותמיד מוצאת תירוצים להוציא אותנו לא בסדר.
מאז שהתחילה השנה לא ממש הלך לי במבחנים והציונים שלי היו פחות מ-80 ואני מאוד בטוחה שבמבחן האחרון אני אקבל 20.
בשיעור האחרון היא התחילה כרגיל בשיחה שאנחנו לא בסדר, אנחנו לא לומדים מספיק, וגם אם נחרוש שבוע שלם, עדיין לא נצליח כי "זה לא קשור לזמן, זה בגלל שיש לכם חורים בידע". המשפט הזה די שבר אותי, עוד פעם, כל שיחה כזאת רק הפחיתה לי את הרצון ללמוד איתה מתמטיקה ובכלל גם לעשות שיעורים בגלל שאני לא מבינה את החומר.
היא התחילה ממש להכעיס אותי והרגשתי שאני פשוט לא יכולה יותר, כל שיחה רק רציתי להקליט אותה ולהשמיע להורים שלי שיחליפו אותה כבר אבל אני ביישנית אז לא עשיתי את זה, במקום, כל דבר מגעיל שהיא אמרה עלינו כתבתי ויש לי הוכחות לדברים שהיא אומרת לנו.
היום ניסיתי לעשות שיעורים למחר ויש לי איזה תרגיל שאני לא מבינה כי זה על משהו שהיא כמובן לא לימדה או נתנה הגדרות או משהו והתחלתי להסתבך ממש, אבא שלי שתמיד יודע לעזור לי לא הצליח היום ופשוט התחלתי לבכות באמצע, בגלל שיש לי חורים בידע כי פספסתי חצי מביתה ז וכל ח.
זה הרס אותי כי המורה שלי לא יודעת כמה אנחנו מקריבים מעצמנו, כמה שעות בשבוע אנחנו חורשים למבחנים שלה, וכל פעם שהיא מדברת עלינו היא לא יודעת כמה זה הורס אותי מבפנים. אין לי כבר אומץ לשאול אותה שאלות כי אני יודעת שזה בסוף ייגמר כשהיא מעליבה אותי ואני בוכה בלב מבפנים.
אם קראתם עד לפה אני באמת בשוק, אם יש לכם עצות או משהו או איזה מילה שתנחם אותי, אני מאוד מודה לכם..
יום טוב..