משתפת אתכם במשהו שכתבתי כשהיה לי קשה אשמח אם תכנסו

מגיע שלב מסוים שכבר אין רגשות
פעם כאב לי בנפש
פעם בכיתי
פעם הייתי עצובה
יכלתי לתת לזה ביטוי, שמות.
היום אני אדם קר,
רחוק
לא מרגישה,
בטוחה שאני ממציאה הכל,
אין לי שום דכאון
או הפרעת אכילה,
אני רוצה שתיהיה לי דרך לבטא.
את מה לבטא?
את הכלום שאני מרגישה
אני מתגעגעת לימים שבכיתי
ככה הכאב יצא החוצה
אבל היום?
אפילו לבכות את לא מצליחה
כמה עלובה נהיית
או שמאז ומעולם הייתי כזו.

מזדהים? מקווה שלא