למה לדעתכם אנחנו פורקים בסטיפס ועם אנשים מפה דברים שבחיים לא היינו פורקים עם ההורים?

שאלה טובה

כי זה יותר קל לספר לאנשים שזרים לך,
בגלל זה אנשים הולכים לפסיכולוג

יותר קל לפרוק מאחורי מסך, לאדם זר.
בנוסף, ההורים מקבלים פריקות בצורה אחרת, הילד לרוב ירגיש לא בנוח להיפתח אליהם.

שואל השאלה:
לב לבן.
אבל למה לדעתך קל לנו יותר לספר לזרים מאשר לאנשים שאנחנו באמת חשובים להם והם לנו

האמת אני לא אדבר על עצמי כי אצלי זה פחות עובד ככה
אבל בכללי יש הרגשה שאנשים זרים פחות ישפטו אותך
וגם כמו מה שמי שמעליי כתבה, להורים יותר קשה לשמוע על זה

גם יש דברים שהיית מעדיפה שהחברה הכי טובה שלך או הבן זוג שלך לא ידעו, בפחד שזה "ישנה את הדרך שהם מסתכליים עלייך".
לכן לדבר עם זר יותר קל, כי הדיעה שלהם לא תשפיע על החיים שלך כמו דיעה של אנשים קרובים

כי יותר קל לדבר על זה עם אנשים שלא מכירים ולא ישפטו אותנו ואין להם שום דעה עלינו.
מה גם שהעובדה שהם ידעו את הדברים האלה לא תשפיע על החיים שלנו בשום צורה.