למה יש בסטיפס כלכך הרבה דתיים ומאמינים באלוהים?

כי גם לנו ותר להשתמש בסטיפס

שכל אחד יאמין במה שבא לו, אין צורך לשפוט רק כי את לא מאמינה

זה אמור לבוא מהלב אבל אני מסכימה איתך שלא צריך להילחץ מכל דבר קטן שקרה.

איש איש ואמונתו.

מה אכפת לך? מה את נכנסת לאמונה שלהם
הם לא נכנסים לבחירות שלך את לא מאמינה לדברי אלןהים ולא רוצה שיגידו לך על משהו לא טוב על זה שאת לא צאמינה ככה שגם לך אסור את לא חייבת להסכים עם האמונה אבל אין לל את הזכות להגיד אם זה המצאה או לר

שואל השאלה:
אין לי בעיה שיאמינו באלוהים באמת שכל אחד יעשה מה שטוב לו
פשוט כלכך חבל לי שהם מייחסים כלכך הרבה חשיבות לבשר וחלב ודברים שנחשבים "חטאים" כי לא יקרה להם כלום ושום דבר ושיפסיקו להלחץ מזה.. פשוט חבל לי עליהם

^אין לך בעיה שיאמינו אבל את מבקרת את הבחירות שלהם ומציגה אותם כמשהו לא נכון
אני בן אדם מאמין חילוני מסורתי
וכן שומר כשרות מפרעד בין בשר וחלב ומה לעשותככה אני חושב

אנחנו לא פוחדים מי סיפר לך את השטות הזאת

שואל השאלה:
תסתכל בחמות^

מפחדים?
אמונה לא באה מתוך פחד היא באה מתוך אהבה
זו ששאלה אם הקבה יסלח לה אחרי שלא חיכתה בין בשר לחלב זה בהחלט חבל אבל פשוט צריך להבין שגם אם טועים זה לא סוף העולם ואפשר לתקן:)

היוצר של העולם יודע מה הוא עושה

יש דברים שאנחנו יודעים מה ההשלכות והסיבות לעבירה
יש מלא סיפורים וגם אני אישית שם לב שקורה אחרי עבירה


אבל זה לא צריך לבוא רק מיראה
אלא אהבה ויראה יחד כמו מההורים
אהבת עולם אהבתנו.

ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך וכו

שיעורי תורה יותר מסדרים את ההבנה
ואף אחד שהוא לא 'מתחיל' רק חזר בתשובה הרגע
אז מי שיותר ישן נקרא לזה לא חושב כך

יש שלב בחיים שאדם מבין את האמת ,

מי שלא יתקרב לעבירות אין לו ממה לפחד
בורא עולם בא לטובתנו על מנת שנתקן דברים ונעשה תשובה ופה ה-תכלית

מפני שבניגוד לתפיסה הרווחת (שחילונים בורים מהדהדים שוב ושוב) החילוני, לרוב, הוא זה שחושב שיש לו את כל התשובות, כל שאלותיו הן "כלי תירוץ". הדתי מנגד הוא זה שעומד בהתפעמות אל מול השאלות בכל תחום בחייו.

סליחה?
מה הבעיה שנהיה בסטיפס
כל אחד ומה שהוא מאמין בו מה אכפת לך
ואין לך מה לרחם עלינו זה בא מבחירה,
אנחנו לא פוחדים להפך אנחנו חיים בשלום ובאושר עם זה

אני דתיה ואני לא חושבת בצורה שאת מתארת

אנשים שחושבים ככה בדרך כלל הם בתחילת הדרך בדת חוזרים בתשובה מתחילים או אנשים שלא באמת לימדו אותם מזה הקדוש ברוך הוא

הוא לא שוטר הוא אבא אוהב:) גם כשעושים טעויות הוא עדיין אוהב

כל הקטע שאנחנו יודעים שאלוקים הוא אמיתי, והוא לא משהו שהמצאנו בראש. לכן אנחנו יראים ממנו, כי מודעים להשכלות של העבירות, כמו שאנחנו מודעים שאם נכניס את האצבעות שלנו לתוך השקע של החשמל - אז נקבל מכת חשמל. מה תא חושבת על זה? שאני אגיד שאם את מפחדת להכניס את האצבעות לתוך השקע של החשמל - שזה משהו שאת המצאת אצלך בראש? שחבל בשבילך שאת מפחדת מ"השטות" הזאת?

מה זה "לא יקרה כלום, אם נאכל לא כשר"? את יודעת שהגמרא (יומא לט ע"א) אומרת שמי שאוכל לא כשר - שזה מטמטם אותו?

בגדול, אני רואה שאת בכלל לא מבינה את הסיבה לאמונה באלוקים. זה לא שמברירת מחדל אנחנו אתאיסטים, אבל להיות אתאיסטים - עשה לנו, והיה קשה לנו להתמודד עם "המציאות" (זאת ממש לא "מציאות", ההפך הוא הנכון, והקב"ה הוא אבי של כל המציאות) "שאין אלוקים" - אז החלטתנו "להמציא" לנו את אלוקים בשביל לתת לנו משמעות לחיים. ואז את שואלת (אם היית צודקת - השאלה שלך הייתה במקום, אבל הקטע שאת לא צודקת) מה הקשר בין הרצון להאמין באלוקים (כאילו הרצון בא מהסיבות שאת חושבת. כל הקטע שהוא לא.) - לבין להפריד בשר וחלב. כל הקטע שאנחנו *יודעים* שאלוקים - הוא זה שצוה שלא לאכול בשר בחלב (איך יודעים? יש הרבה ההוכחות, ההוכחה הבסיסית ביותר זה שמתן תורה מאת האלוקים היה במעמד של כל עם ישראל, שבאותו מעמד אלקוים השמיע את קולו לכל עם ישראל. וכמובן שיש עוד הוכחות, אבל לא שאלת בשביך הוכחות, אז נעצור כאן), לכן שומרים את מה שאנחנו *יודעים* שאלוקים צוה. אגלה לך סוד: עם שלם לא היו ממציא לעצמו אלוקים שמצוה אותם על תר"גי מצוות שנוגעים לכל פרט ופרט בחיים, אם זה לא היה אמיתי, וזה לא היה משהו שאלוקים צוה באמת.

מסכימה ולא מסכימה איתך בו זמנית:)
מסכימה איתך שחבל שיש אנשים שחיים מתוך תחושת חרדה דתית ולא מתוך השקפת עולם של השתפרות ותיקון.
מתוך הבנה שבאנו לכאן להשתפר ולשפר ואין לנו יכולת להיות מושלמים.
שאלות כאלו תמיד מזכירות לי את השיר:
"הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
נופל וקם
נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת"
שנזכה למבט טוב על עצמינו, על הסביבה ועל החיים ככלל:)