זה נשמע מזלזל אבל באמת מעניין אותי למה להתחיל הפרעות אכילה במקום לעשות ספורט?

כי כשצוחקים על שמנה, היא מחליטה מכאב נפשי למנוע את זה, וכשהיא רואה את עצמה במראה ושומעת בראש את העלבונות, היא פשוט קצה בעצמה ומחליטה מעכשיו אני רזה ולא אוכלת יותר
לכן זה מתבטא או באי אכילה
או באכילה ואחרי זה הקאה
כי היא מרגישה מגעיל עם עצמה ורוצה לרזות מהר

כמובן שספורט יותר טוב, אבל הוא לוקח יותר זמן...יש כאלו שבאמת מפתחות התמכרות כזו לספורט בעקבות זה

כי הפרעות אכילה לא תמיד קשורות לדימוי גוף. הן קשורות בדימוי עצמי נמוך, תחושת חוסר שליטה על החיים שלך. ספורט לא יעזור לאלה.

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם❤

ספורט לא באמת יעזור עם תתקעי כל היום שוקולדים.
הכוונה היא שאם לא שומרים על תזונה אז הספורט לרוב לא יעזור לרדת במשקל.

לא "מתחילים" הפרעת אכילה, זה דבר ראשון.
זה משהו שקורה בשלבים, בהדרגה - בלי ממש מודעות לשינויים שמתחוללים בהתחלה.
דבר שני - הפרעת אכילה נובעת מהמון סיבות, זו לא דיאטה, זו הפרעה נפשית.
אני יכולה להגיד לך שאני מתמודדת עם הפרעת אכילה והייתי בתת משקל גם לפני ההפרעה.

ובין היתר לפעמים הפרעת אכילה מתבטאת גם באובססיה לספורט. אני למשל סופרת צעדים וגם לא מפספסת אף אימון.