אני מרגישה כאילו החיים שלי נגמרים

דברים נגמרים בסופו של דבר, ייקח לזה זמן אבל זה ייגמר. אם את חיה בפחד את גומרת את הדברים האלה כבר היום.
תחיי את החיים בלי לחשוב על מה יהיה

למה את חושבת על דברים כאלה הכל בסדר? קרה משהו מיוחד שפתאום עולים מחשבות כאלה?

שואל השאלה:
^לא
אני ככה מגיל 5 שהבנתי מה זה בעצם ולא חוויתי עדיין שום מוות של אדם של אדם קרוב
אני פשוט ממש מפחדת אני בחרדות כל יום על זה על לחוות את הרגע הזה

אני באותו מצב כמוך הלוואי שהיינו חיים כמה פעמים עם אותה משפחה

לכולםם יש את הרגע הזה אני מבינה אותך והכל אבל תחשבי
מה יתן לך לנו לחשוב על זה בתכלס?
תהני מהזמן הארוך והיפה הזה במקום לחשוב על הסוף הפחות חשוב כי *הדבר היחיד שאת צריכה לפחד ממנו זה זה שחשבת והיית עצובה מידי שזה יכול להגמר במקום הזמן שהיית צריכה למצות ולהנות מהאנשים והכלב שאת אוהבת בלי סוף*.
אני בטוחה שאת תביני את זה וזה יעזור לך מאוד כמו לי❤
יש משפט שאומר בסוף
"אל תהיה עצוב שהוא הלך, תהיה שמח שהוא היה פה"

מכיר את ההרגשה. אבל אם כרגע כולם בסדר אז אין מה לדאוג תחיי את הרגע ותנצלי את הזמן שלך איתם. כולנו נמות בסו המטרה היא להפיק את המיטב

העיקר שכשאני פורק פה מוחקים לי אחרי 5 דקות וכותבים לי "יש לנסח שאלה"

היא לא פרנואידית .
אבל ממליצה אולי להתחיל שיחות כאלה ..
פסיכולוגית וזה ..
דבר ראשון לדבר עם ההורים .
הכי חשוב .
הייתי במצב הרבה הרבה יותר גרוע ממך ואני עדיין מנסה לצאת מזה .
אבל אני הרבה הרבה יותר טוב .
מוזמנת לדבר איתי כמובן!!!
בהצלחה !!