8 תשובות
יאוו אלופה
תהיי חזקה מאמי
תהיי חזקה מאמי
אין לי אפילו מה להגיד, אולי תלכי לפסיכולוג כדי להתאושש
שואל השאלה:
באסה תראו אפילו אין תשובות רק נעצים אני אבודה
כבר הלכתי לפסיכולוגית ממש נחשבת זה לא עוזר.. אני אחזור אליה שוב אבל זה באמת לא עוזר
באסה תראו אפילו אין תשובות רק נעצים אני אבודה
כבר הלכתי לפסיכולוגית ממש נחשבת זה לא עוזר.. אני אחזור אליה שוב אבל זה באמת לא עוזר
אנונימית
זה באמת קשה. אני לא במקום שלך בשביל להגיד לך.. רק תהיי חזקה.. הכל עובר.. יום אחד .היי הכי שמחה בעולם
קשה לי היה לקרוא את זה. אני באמת מצטערת בשבילך שזה מה שקרה לך! אני חושבת שכדאי שתמצאי דרך לרפא עד כמה שאפשר את אותו "פצע".
כי הדבר הזה זה קושי. קטשי חד משמעית לכל החיים. ודבר ראשון,תהיי גאה בעצמך!! תראי עם מה את מתמודדת ועוג נשארת שפויה!! עם כוחות!!
אז אני חושבת שכדאי לך לחפש משהו שימלא את החלל הזה.
תעסוקה כלשהי שתתן לך תחושה של מקום בטוח ושמח, מקום אמיתי ואכפתי..
זה יכול להיות מוסיקה, יצירה, זה יכול להיות דרך עמותה כלשהי או התנדבות, זה יכול להיות דרך הצבת יעד כלשהו-או גם וגם, אולי לעשות יצירה שתנציח את אמא שלך, משהו יפה שתפרקי בו דרך היצירה הכל. עד כמה שסה נשמע אולי קצת מטומטם או לא יודעת-אני חושבת שדרך עשייה כלשהי בנוסף לטיפול הרגשי/פסיכולגי אצל הפסיכולוגית יכול מאוד להוסיף ולתרום לך!!
כי לשקוע בכאב, עד כמה שהכאב הזה גדול בסופו של דבר-זה לא יעשה או יתרום לך שום דבר. רק יזיק. זה טוב לבכות ולפרוק, לשחרר-אבל לא לשקוע שם!
אני אומרת לך את כל זה באמת מהלב❤
אמא שלי גם איבדה את אמא שלה בגיל מאוד מאןד צעיר (סביבות גיל ה20), ואני יכולה להגיד לך ששמתי לב לזה, שמים לב לזה בהבעת רגשות.. כמו שאמרת שאת יותר סגורה, אז ככה גם אמא שלי וזה השפיע עליי בכח מיני מובנים.. לכן אני באמת מבקשת ממך שתפרקי את המקום הזה, תדברי על זה, אפילו מול המראה!
אני כותבת לך באמת מהלב ועם דמעות בעיניים, אני שיא המבינה את הקושי שלך, וזנ באמת לא פייר העולם, זה שובר ת'לב לראות חברות עם אמהות שלהם כשלך....
אני יכולה להעיד לך על אמא שלי שכשרק מזכירים את אמא שלה(-סבתא שלי בעצם..) אני רואה את ההתכווצות והקושי שלה..
בריצור אני מאוד מזדהה איתך ומבינה אותך ובאמת מבקשת שתמצאי את הדבר שעושה לך טוב ומרפא לך את ה"חור" הזה.
❤❤
כי הדבר הזה זה קושי. קטשי חד משמעית לכל החיים. ודבר ראשון,תהיי גאה בעצמך!! תראי עם מה את מתמודדת ועוג נשארת שפויה!! עם כוחות!!
אז אני חושבת שכדאי לך לחפש משהו שימלא את החלל הזה.
תעסוקה כלשהי שתתן לך תחושה של מקום בטוח ושמח, מקום אמיתי ואכפתי..
זה יכול להיות מוסיקה, יצירה, זה יכול להיות דרך עמותה כלשהי או התנדבות, זה יכול להיות דרך הצבת יעד כלשהו-או גם וגם, אולי לעשות יצירה שתנציח את אמא שלך, משהו יפה שתפרקי בו דרך היצירה הכל. עד כמה שסה נשמע אולי קצת מטומטם או לא יודעת-אני חושבת שדרך עשייה כלשהי בנוסף לטיפול הרגשי/פסיכולגי אצל הפסיכולוגית יכול מאוד להוסיף ולתרום לך!!
כי לשקוע בכאב, עד כמה שהכאב הזה גדול בסופו של דבר-זה לא יעשה או יתרום לך שום דבר. רק יזיק. זה טוב לבכות ולפרוק, לשחרר-אבל לא לשקוע שם!
אני אומרת לך את כל זה באמת מהלב❤
אמא שלי גם איבדה את אמא שלה בגיל מאוד מאןד צעיר (סביבות גיל ה20), ואני יכולה להגיד לך ששמתי לב לזה, שמים לב לזה בהבעת רגשות.. כמו שאמרת שאת יותר סגורה, אז ככה גם אמא שלי וזה השפיע עליי בכח מיני מובנים.. לכן אני באמת מבקשת ממך שתפרקי את המקום הזה, תדברי על זה, אפילו מול המראה!
אני כותבת לך באמת מהלב ועם דמעות בעיניים, אני שיא המבינה את הקושי שלך, וזנ באמת לא פייר העולם, זה שובר ת'לב לראות חברות עם אמהות שלהם כשלך....
אני יכולה להעיד לך על אמא שלי שכשרק מזכירים את אמא שלה(-סבתא שלי בעצם..) אני רואה את ההתכווצות והקושי שלה..
בריצור אני מאוד מזדהה איתך ומבינה אותך ובאמת מבקשת שתמצאי את הדבר שעושה לך טוב ומרפא לך את ה"חור" הזה.
❤❤
אנונימית
שואל השאלה:
תודה רבה
זה רעיון פשוט שום דבר לא גורם לי התרגשות כמעט הלוואי והיה לי תחביב
אני אנסה למצוא למרות שבטח לא
תודה על התשובה והשיתוף באמת קראתי הכל
תודה רבה
זה רעיון פשוט שום דבר לא גורם לי התרגשות כמעט הלוואי והיה לי תחביב
אני אנסה למצוא למרות שבטח לא
תודה על התשובה והשיתוף באמת קראתי הכל
אנונימית
הי יקרה.
את מתאבלת, וכואבת. ומאוד זקוקה לחמימות ולתחושה שאת אהובה. לפי מה שאת מספרת , קשה לאביך לבטא רגשות, ומניחה שהוא גם מתאבל.
אם הפסיכולוגית לא עזרה לך, חפשי מישהי אחרת, לא חיב להיות פסיכולוגית.
יכול להיות ליווי טיפולי, בתחום ההוליסטי ששם יש המון הבעת חמימות.
מאחלת שתמצאי את מה שמתאים לך ותתמלאי בלב .
אל תוותרי, חפשי עד שתמצאי.
את מתאבלת, וכואבת. ומאוד זקוקה לחמימות ולתחושה שאת אהובה. לפי מה שאת מספרת , קשה לאביך לבטא רגשות, ומניחה שהוא גם מתאבל.
אם הפסיכולוגית לא עזרה לך, חפשי מישהי אחרת, לא חיב להיות פסיכולוגית.
יכול להיות ליווי טיפולי, בתחום ההוליסטי ששם יש המון הבעת חמימות.
מאחלת שתמצאי את מה שמתאים לך ותתמלאי בלב .
אל תוותרי, חפשי עד שתמצאי.
שואל השאלה:
תודה רבה
כן..
העלת נקודה למחשבה בקשר לאבא
מה זה התחום ההוליסטי? תוכלע להסביר קצת בבקשה? איזו חמימות יש שם?
תודה רבה
כן..
העלת נקודה למחשבה בקשר לאבא
מה זה התחום ההוליסטי? תוכלע להסביר קצת בבקשה? איזו חמימות יש שם?
אנונימית