מה דעתכם על אנשים שהופכים את הטעם המוזיקלי שלהם לחלק גדול מהאישיות שלהם?

אני אוהבת
גם אני כזאת

שבסדר, שיעשו מה שבא להם

טיפשי

מת עליהם. מוזיקה זה משהו מדהים

שואל השאלה:
לדעתי זה נובע מחוסר בביטחון עצמי והרגשה שהאישיות שלהם לא מספיק מעניינת בלי זה.

מה הקשר ?
זה נובע מאהבה למוזיקה ולתרבות
קח לדוגמא מטאליסטים , מטאליסטים אמיתיים חיים מטאל , זה דבר מדהים

שואל השאלה:
לא לא לא.
גם אני אוהב מוזיקה. למעשה, לאהוב מוזיקה זה דבר שכל בן אדם עושה.
יש הבדל בין לאהוב מוזיקה, לבין להפוך את זה לחלק מרכזי מהאישיות שלי.

מה הבעיה עם זה ?
זה מדהים

שואל השאלה:
לא זה לא.
כל בן אדם אוהב מוזיקה.
זה אותו דבר כמו להפוך סושי לחלק מרכזי מהאישיות שלי - המון אנשים אוהבים סושי ולנסות להפוך את עצמי למיוחד בגלל שאני אוהב לאכול את זה, זה טיפשי.
זה מראה על חוסר בדברים אמיתיים וחשובים שימלאו את האישיות שלי.

^ לא בהכרח.
מוזיקה זה לא 0 או 1. זה לא או לאהוב או לא. יש אנשים שאוהבים יותר ויש שפחות. אנשים שמרגישים שהסצנה של המוזיקה שלהם היא חשובה להם והם מאוד מקושרים אליה, מן הסתם שיהפכו את זה לחלק מהם.

בתור מוזיקאי, מן הסתם שמוזיקה תופסת חלק גדול מהיום שלי.
כשמשהו תופס חלק גדול מהיום שלך הוא גם לאט לאט הופך לחלק בלתי נפרד מהאישיות שלך.
כמובן שזאת לא *כל* האישיות שלי, יש לי עוד הרבה צדדים ורבדים, אבל מוזיקה היא אכן חלק אינטגראלי בחיי ואני חושב שיש הרבה שיוכלו להזדהות.
אני לא רואה עם זה בעיה.
כמובן שיש אנשים שמגזימים וזה כל מה שהם מדברים עליו כל היום, זה כל מה שמעסיק אותם באופן אובססיבי ולא בריא, ובמצב הזה כנראה זה מרצון להרגיש שייכים לקבוצה חברתית מסוימת והקבוצה החברתית של "אוהב מוזיקה מסוימת" זו קבוצה שמאד קל להיכנס אליה (כל מה שצריך לעשות, זה לאהוב סוג מוזיקה מסוים), כל זה כנראה מוביל אותם להיות תלותיים בנושא המוזיקלי ול"חופרים", ואז זה כבר מציק.
אבל סוג האנשים האלה נדיר יחסית, לא יצא לי לפגוש כאלה כמעט, אולי אחד או שניים, וגם אצלם היה מדובר בתקופה שלאט לאט חלפה.
אז לשאלה, לשים את המוזיקה כחלק בלתי נפרד מחייך ומאישיותך זו לא בעיה בעיניי.
בהנחה שזה בפרופורציה.

אהבתי את השאלה. לדעתי, כל עוד את/ה לא יוצר מוזיקה או כותב מוזיקה (=עושה משהו עם הכישרון שלך בתחום), להפוך מוזיקה לחלק גדול מהאישיות שלך, זה.. איך נאמר את זה.. נובע מחוסר משמעות והרגשת ריק.

אני כזאת
אבל אלה שממש חופרים ואין להם שום נושא שיחה אחר זה מעצבן כבר אבל המוזיקה זה חלק גדול מהאישיות שלי
ותאמין לי אחי אני כנראה בטוחה באישיות של יותר ממך
קח נגיד מטאלהדס, הם חיים את זה הם מתלבשים ואפילו מתאפרים בהתאם הם לא מפספסים שום חומר חדש או הופעה ויש כאלה שמצליחים להתחבר רק למטאלהדס אחרים. למה? לא יודעת. אבל בשביל להתאפר ברחוב כאילו אתה בכת השטן צריך הרבה ביטחון עצמי חח
אני לא מרגישה שום חוסר משמעות וריק אני מרגישה חיבור ואהבה למוזיקה שאני שומעת ולקהילה של שומעים אוצה מוזיקה ''ברוק נ רול אין 'עוד מעריצים' יש עוד חברים שאף פעם לא פגשת''
זה מתחושה של חיבור ואהבה אמיתית לדבר הזה ולא חוסר משמעות או ריק בחייאת

אני כאזת

אנשים מדהימים
ואני גם כזאת

אני עושה את זה :)

אני הייתי כזה, היום אני לא כזה, הסיבה היא שאני מרגיש שהתבגרתי והפסקתי להיות מביך.