נולדתי למשפחה דתייה ואני רוצה להתנצר

סתם כאילו לא עד כדי כך המצב קיצוני אבל זה כן חשוב
תקשיבו..
נולדתי למשפחה דתייה על סף הדוסית וכל החיים גדלתי בחברה חילונית ככה שזה ממש היה נורא בתור ילדה לשים אותך בחברה כזאת בזמן שאוסרים עליך את כל מה שאתה חי ביום יום
אפילו הייתי בבית ספר חילוני
ממש הזוי ומעוות
בקיצור הדת נשארה לי כמו צלקת והיום אני רחוקה מזה שנות אור וחייתי ממש בכפייה ובתור ילדה בכיתה א הייתי ממש מפחדת מאבא שלי אם אני אלחץ על המתג ואדליק את האור והייתי עושה דברים כאלה בסתר וחושבת שסוף העולם מגיע

בכל מקרה אני והדת זה לא
יש לי זכרונות ממש רעים שאני לא אכתוב פה מהדת ומאיך שגדלתי עם כל הדבר הזה


ולא אני לא באמת אתנצר
זה לא באמת מעניין אותי לחגוג את הולדת ישו
כתבתי את זה כי אני רואה כל הזמן אנשים שאני מכירה שהם אמריקאים ונוצרים ואיך הם חוגגים את החגים שלהם והם כל כך אוהבים את הדת ושמים את הצלב כזה בגאווה תמיד
ואני גם רוצה את זה (בבקשה אל תנסו לתת לי טיפים ורעיונות איך לחזור לדת ולהתקרב כי זה לא יקרה וזה ממש לא יעבוד בכוח)
אני כאילו רוצה גם לאהוב את הדת שלי כמו שהם, הם אוהבים אותה באמת ואני רחוקה מזה ממש
וזה אפילו לא רק על הדת
זה אפילו על הנה, עכשיו לדוגמה הכריסמס, איך שהם ככה ביחד וזה חג משפחתי כזה ולי זה חסר וכל כך רחוק מימני הביחד הזה.. המשפחה שלי במצב חריג מהנורמה והתקשורת בין כולנו ממש על הפנים בגלל (בין היתר!) דברים שקשורים לדת
(המשפחה היום כולה חילונית ממרד שאני התחלתי וכמובן שלא הכרחתי אף אחד ואם כבר הכריחו אותי להיות דתייה בעבר..)
בקיצור זה חסר לי, המשפחתיות הזאת

אני יודעת שגם בישראל יש חגים ואוהבים את הדת ויש משפחתיות אבל סליחה שאני אומרת, בעיני זה לא אותו דבר
זאת תרבות שונה.. תצאו עלי כמה שאתם רוצים
עזבו את הנצרות בסדר? זה לא הפואנטה
אני פשוט רוצה את מה שיש להם ואני לא יודעת מה אני שואלת כבר בכלל
אולי זה פריקה בכלל לא יודעת
סורי על החפירה

זה כאילו יש לי מן טראומת עבר כזאת עם הדת ואני כל כך מתעניינת בתרבות אחרת וקוראת על החגים שלהם ורוצה את זה גם וזה חורה לי, כי זה לא הדת שלי בכלל ואני קוראת על מסורות שלהם ומרגישה פתטית כי מה לי ולידו בכלל
זה לא באמת, זה לא שאני אוהבת את זה וזה לא בא ממקום אמיתי
אבל בכל זאת יש להם את מה שאין לי