איך אתם מסבירים שאנחנו לפעמים מתאהבים בבנאדם הכי מכוער, אבל בעיננו זה מושלם? כאילו, מה אנחנו רואים שאחרים לא?

מתחברים לאופי של הבן אדם, שהוא מרשים בדיבור שלו וזה מדגיש כמה הפנימיות שלו טובה

כי בעינינו זה נראה הכי טוב שיש, אתה מאוהב במישהו אתה רואה בו רק את הדברים הטובים ועם הפחות טובים אתה משלים.

היופי לא קובע רק האופי

שאת מאוהבת את לא רואה את הרע ואת הפגמים בבן אדם

אופיי מדהיםם, פנימיותת של בן אדם שמתאהבים בה... אתזה אנשים אחרים לא רואים עד שהם מכירים ת'בן אדם אבל לצערנו יש מלא אנשים שטחיים בעולם ופשוט לא מנסים להכיר זה הקטע..

כשמתאהבים בבן אדם אתה יכול להתאהב במה שאתה רוצה שהוא יהיה - שזה קורה שאתה מתחיל לדמיין דברים שהוא לא..
או שאתה מתאהב בבן אדם - אתה רואה מי הוא באמת, אתה באמת מנסה לראות מיהו מאחורי כל המסכות.. ופשוט אוהב את זה.. d:

רואים את האופי (:
האופי משנה מראה

כי כשמתאהבים בבן אדם, רואים אותו באור אחר שלא ראינו לפני שהתאהבנו; כאילו פתאום כל התכונות שלו (גם החיצוניות) נראות אפילו טובות יותר (:

אנחנו מכירים את האופי שלו הרבה יותר ממה שאנשים מכירים, אנחנו מכירים את האופי יותר לעומק שזה כבר לא כל כך משנה לנו איך הוא נראה... ולפעמים כל הפגמים ומה שאנשים אחרים לא אוהבים בו את רואה שאת בעצם מתחילה לאהוב אותם ואת בעצם רואה את הבן אדם באור אחר מה שאחרים לא מצליחים לראות..

לי יש אמונה שיופי פנימי של אדם משתלט על החיצוניות. יש לי ילד בכיתה שאני אוהבת ומעריצה אותו.. אבל הוא לא ממש יפה והוא די מחוצ'קן וכזה.. זה מה שחברה שלי אומרת (והיא צודקת) אבל אני פשוט אוהבת אותו. ורק רואה אותו ומחייכת!

כשאת אוהבת מישהו את לא מסתכלת בו לעומק
כשאת רואה סתם מישהו את ישר תתחילי לפסול בגלל פרטים קטנים
וכשאת מאוהבת את לא מסתכלת על זה אפילו הבנאדם פתאום נראה לך מושלם
כי משהו משכנע אותך שהוא שווה את זה