איך אני מספרת להורים שלי שאני לסבית ?

לא יודעת גם אני צריכה להגיד להם

לבוא אליהם עם החברה העתידית שלך

תשמעי אני פשוט מתכננת אם יהיה לי חברה פשוט להציג להם זה חברה אני יוצאת עם בת וזהו לא כזה ביג דיל

ככה: "אמא אני לסבית" וזהו מה קשה כל כך

היי אני יצאתי מהארון בתור לסבית אבל כרגע אני בי צריך לזכור אם את לא יודעת איך הם יגיבו תמיד צריך תוכנית ב ( איפה תישני למקרה שהם לא יקבלו אותך) כי עדיף תמיד להתכונן להכי גרוע ולקוות להכי טוב וזה חשוב לנסות להגיד את זה לאחד מההורים לדעתי ואחרי זה לשני זה יותר קל וזה פחות לחץ ואני מקווה שיהיה לך בהצלחה ושהכל יהיה טוב

ממש לא זה באמת קשה אז ככה תגידי קודם לאחד מההורים שלך לאחד שיותר יקבל אותך וזאת יותר סומכת עליו תגידי שאת לסבית ותחכי שתבין לבד ואז תגידי בערך ככה אבא/אמא אני רוצה להגיד לך משהו אני חשבתי אל זה המון זמן ואני בטוחה בזה אבל אני לסבית ככה אז גם להורה השני

לאנונימי שהגיב פה, אני מבין מאיפה הטענה שלך נובעת, אבל מצד שני, היא כלכך שגויה.
לא יודע מה גרם לך לראות את ההורים שלך ככספומט מהלך, אבל מעבר לתמיכה כלכלית הם יכולים לתמוך נפשית, חברתית, פיזית (להגן עלייך בטוב וברע) ועוד מלא.
זה לא נכון לחכות עד שתגיע לגיל בגרות ועצמאות כדי להגיד אני חופשי, הלבנה הזאת יכולה לרדת עוד כלכך הרבה לפני, בין אם התמיכה קיימת או לא.
אני יכול לספר לך עליי, בגיל 12 הבנתי שאני גיי, בגיל 13 ההתנסות הראשונה שלי, בגיל 15 יצאתי בפני אחותי ובגיל 17 יצאתי בפני המשפחה. המשפחה שלי *עדיין* לא מקבלת את העובדה שאני גיי ואני בן 20 אוטוטו.
גם לי היו חששות של "הם יעיפו אותי מהבית" וכו, אבל ידעתי שאהבה באה ללא תנאים.
הרגשתי שלמרות כל הקשיים, יש את הצורך להגיד להם מה אני חווה ומרגיש, בשבילי ובשבילם.
אני לא אומר שכל ההורים זהב, אבל מאמין שרוב ההורים לפחות ידעו לקבל את ילדיהם כמו שהם למרות השוני והקושי.

אני פשוט שאלתי אם יקבלו אותי בכל מצב
אפילו אם הייתי...
ומפה נתתי להם לנחש
עד שאמרתי את זה
באותם רגעים הכל היה טוב
אבל אחר כך הבנתי שזאת טעות לצאת מהארון כשאת עדיין גרה עם המשפחה שלך
כי הם יגרמו לך לחשוב שאת חולה