סיפרתי לאמא שלי שלא טוב לי, היא אמרה שהיא מבינה ואפילו בכתה הביאה לי פסיכולוגית

אבל כלום לא עוזר, ממש כלום
אני עצובה ובודדה
זאת תחושה מתסכלת לדעת שגם כשאני משתפת, לאף אחד אין איך לעזור לי
הכי עצוב שכשאני עם אנשים אני מדי פעם שמחה, צוחקת ומחייכת אבל בכללי בתחושה הכללית, בסופו של יום אני עצובה ממש, אבל עצם העובדה שאני מחייכת גורמת לאנשים לחשוב שאני בסדר.