אוקיי אז סיימתי טירונות לא מזמן והתחלתי את התפקיד בסדיר והוא יחסית סבבה במשמרות יום ולילה אז זה אומר שאני לבד עד שבאים להחליף אותי אבל לרוב זה מחרפן שאין עם מי לדבר, (רוב האנשים שאני נמצאת איתם או בקבע או במילואים ואני 18 ככה שיותר קשה להתחבר והם לא ממש רוצים) גם בהפסקות צהריים וכאלה אין כי כל האנשים שם דיי מחוברים אחד לשני ועוד חודשיים שלושה משתחררים ככה שאין להם מה לדבר עם חדשה כמוני שזה עצוב כי לא קיבלו אותי לשם כל כך יפה ואני בוכה כל יום .. שובצתי בהתחלה להיות רלשית -פקידת לשכה בחיל האוויר ומאוד שמחתי ופגשתי אנשים ואז דחו לי את הגיוס ושינו לי את השיבוץ לתפקיד שאני מדברת עליו עכשיו. רוצה מאוד לדבר עם אנשים בגילי כי בתפקיד הנוכחי שלי אנחנו באזור סגור מסווג ככה שלא מסתובבים ורואים אנשים מתפקידים אחרים או מהבסיס עצמו אני באמת מתלבטת כי התנאים טובים אני יוצאת הביתה לעתים קרובות והכל אבל החברה זה משהו שמאוד חסר לי התרגלתי למקום אבל עדיין יש לי צביטה בלב כל פעם שאני שם אני בלחץ, אני מרגישה שאני יכולה להיות במקום אחר עם אנשים הרבה יותר טובים ושאני מפספסת יש למישהו עצה מה לעשות? לעבור תפקיד או להמשיך שם ולראות? אני שם כבר חודש והבנתי איך העניינים עובדים ואיך מתיחסים אליי שם אני פשוט מתפללת שיבואו חדשים כדי שאוכל להיות איתם בשלב הזה זה מה שמחזיק אותי אבל זה ייקח לפחות עוד חודשיים. תודה לקוראים ולעוזרים!!!