אפשר בבקשה את המקור לכך שמחלל שבת בפרהסיא הוא כגוי?

בתלמוד[5] נכתב מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בהן בתשובה חוץ מן המומר ומנסך את היין ומחלל שבתות בפרהסיא. מסקנת הגמרא בסוגיה היא שלמרות שיש מחלוקת האם משומד לדבר אחד נקרא מומר לכל התורה, המחלל שבת בפרהסיא, לכל הדעות נקרא מומר לכל התורה.

הגדרתו:

הרשב"א כותב (בשו"ת הרשב"א) שצריך לחלל שבת שלוש פעמים, ובפני עשרה.

דינו:

הבית יוסף!, ובעקבותיו הקיצור שולחן! ערוך נוקטים להלכה את דברי הרשב"א שהוא כגוי ומין לכל דבר ושיינו אסור.

"השבת ועבודה זרה - כל אחת משתיהן, שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה; והשבת - היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו, לעולם. לפיכך, כל העובר על שאר המצוות, הרי הוא בכלל רשעי ישראל; אבל מחלל שבת בפרהסיה, הרי הוא כעובד עבודה זרה, ושניהם - כגויים לכל דבריהם" (משנה תורה, הלכות שבת, פרק ל, הלכה טו).