7 תשובות
מזאת אומרת?
ישוב סביון - כמו פרח סביון (קשור לטבע)
מעלה אדומים
ישוב גזר
ישוב גזר
שואל השאלה:
כן
כן
אנונימית
עוֹרֵב. לדעתי יש להשמיט שם זה מהרשימה. בורי מפנה כאן לשופטים ז 25 וישעיה י 26, שבהם מדובר על 'צור עורב', שם סמלי שניתן למקום שבו הכה גדעון את עורב משרי מדיין. גם עורב השר המדייני עצמו כפי הנראה לא נקרא על שם העוף עורב. את זאת אפשר להסיק מהצורה שבה נמסר שמו בתרגום השבעים ( (rb. בתקופתם של מתרגמי השבעים עדיין נתקיימה בעברית ההבחנה בין שני סוגי העי"ן ע הלועית וע' הוילונית. הבלשנות המשווה מלמדת שהאות ע בשם העוף עורב היתה במקורה ע' וילונית ואילו התעתיק של השבעים משקף ע לועית.
עֵיטָם. בהר יהודה (דהי"ב יא 6 ותוספת השבעים ליהושע טו 59, ואפשר אף שופטים טו 8; יש סוברים שבשופטים זהו מקום אחר בשפלה), ומקום אחר בשם זה בנגב (דהי"א ד 32). על שם העַיִט, עוף דורס ממשפחת הנשריים, או שם כללי לעופות דורסים.
עין גדי. מעל ים המלח (יהושע טו 62,שמ"א כד 2-1, יחזקאל מז 10, שה"ש א 14, דהי"ב כ 2). על שם הגדיים (בהקשר הגאוגרפי של עין גדי אפשר שיש לחשוב על גורי היעלים).
עין עגלַיִם. על שפת ים המלח (יחזקאל מז 10). על שם העגל. יש מקשרים שם זה אל עגלת שלישייה מערי מואב (ישעיהו טו 5, ירמיהו מח 34) ול"מחוז עגלתין" שמוזכר פעמים אחדות בתעודות מימי בר כוכבא (מחוז = נמל).
עין הַקּוֹרֵא אשר בלחי. מקום בהר יהודה או בשפלת יהודה שבו הכה שמשון בפלשתים (שופטים טו 19). על שם העוף קורא ("כאשר ירדף הקֹּרֵא בהרים", שמ"א כו 20; "קֹרֵא דגר ולא ילד" ירמיהו יז 11; "קורא זכר ר' אליעזר מחייב בשילוח הקן וחכמים פוטרין", משנה חולין יב ג). אין ביטחון בזיהויו המדויק, אבל הדעה המקובלת ביותר מזהה אותו עם החגלה. הכתוב בספר שופטים דרש את השם 'עין הקורא' על שם קריאתו של שמשון אל ה', אבל זו דרשה משנית של השם כנהוג במקרים כאלה.
עין התנין. (נחמיה ב 13) ראה לעיל 'אבן הזחלת'. תנין משמש בלשון המקרא גם לנחש יבשתי גדול ("חמת תנינִם יינם וראש פתנים אכזר", דברים לב 33).
הַפָּרָה. בבנימין (יהושע יח 23) (בורי מסביר משום מה 'פרה צעירה'). יש בעיה בפירוש זה מכיוון שרבים מזהים את הפרה עם פְּרָת שבבנימין (ירמיהו יג 7-1), יותר סביר ששם זה קשור לפריון מאשר לבעל החיים פרה. לכך מסייעת גם העובדה שתרגום השבעים מגיש שם זה בכתיב ( (phara, נו"א ( (aphar. המילה פָרָה 'cow' הכילה ביסודה ר' כפולה, כפי שמלמדת הבלשנות המשווה וההגייה השומרונית של העברית. העברית התקנית איבדה את היכולת להכפיל את ה-ר' אבל בימי תרגום השבעים ההכפלה עדיין נהגה. אילו היה השם גזור מבעל החיים, היה בוודאי מתועתק בתרגום השבעים ב-r כפולה כמו למשל ('חרן' gomorra) , (charran 'עמֹרה').
עֵיטָם. בהר יהודה (דהי"ב יא 6 ותוספת השבעים ליהושע טו 59, ואפשר אף שופטים טו 8; יש סוברים שבשופטים זהו מקום אחר בשפלה), ומקום אחר בשם זה בנגב (דהי"א ד 32). על שם העַיִט, עוף דורס ממשפחת הנשריים, או שם כללי לעופות דורסים.
עין גדי. מעל ים המלח (יהושע טו 62,שמ"א כד 2-1, יחזקאל מז 10, שה"ש א 14, דהי"ב כ 2). על שם הגדיים (בהקשר הגאוגרפי של עין גדי אפשר שיש לחשוב על גורי היעלים).
עין עגלַיִם. על שפת ים המלח (יחזקאל מז 10). על שם העגל. יש מקשרים שם זה אל עגלת שלישייה מערי מואב (ישעיהו טו 5, ירמיהו מח 34) ול"מחוז עגלתין" שמוזכר פעמים אחדות בתעודות מימי בר כוכבא (מחוז = נמל).
עין הַקּוֹרֵא אשר בלחי. מקום בהר יהודה או בשפלת יהודה שבו הכה שמשון בפלשתים (שופטים טו 19). על שם העוף קורא ("כאשר ירדף הקֹּרֵא בהרים", שמ"א כו 20; "קֹרֵא דגר ולא ילד" ירמיהו יז 11; "קורא זכר ר' אליעזר מחייב בשילוח הקן וחכמים פוטרין", משנה חולין יב ג). אין ביטחון בזיהויו המדויק, אבל הדעה המקובלת ביותר מזהה אותו עם החגלה. הכתוב בספר שופטים דרש את השם 'עין הקורא' על שם קריאתו של שמשון אל ה', אבל זו דרשה משנית של השם כנהוג במקרים כאלה.
עין התנין. (נחמיה ב 13) ראה לעיל 'אבן הזחלת'. תנין משמש בלשון המקרא גם לנחש יבשתי גדול ("חמת תנינִם יינם וראש פתנים אכזר", דברים לב 33).
הַפָּרָה. בבנימין (יהושע יח 23) (בורי מסביר משום מה 'פרה צעירה'). יש בעיה בפירוש זה מכיוון שרבים מזהים את הפרה עם פְּרָת שבבנימין (ירמיהו יג 7-1), יותר סביר ששם זה קשור לפריון מאשר לבעל החיים פרה. לכך מסייעת גם העובדה שתרגום השבעים מגיש שם זה בכתיב ( (phara, נו"א ( (aphar. המילה פָרָה 'cow' הכילה ביסודה ר' כפולה, כפי שמלמדת הבלשנות המשווה וההגייה השומרונית של העברית. העברית התקנית איבדה את היכולת להכפיל את ה-ר' אבל בימי תרגום השבעים ההכפלה עדיין נהגה. אילו היה השם גזור מבעל החיים, היה בוודאי מתועתק בתרגום השבעים ב-r כפולה כמו למשל ('חרן' gomorra) , (charran 'עמֹרה').
צוקים? זה מושב
ויש גם את כליל שזה שם של עץ וגם של ישוב נראה לי
ויש גם את כליל שזה שם של עץ וגם של ישוב נראה לי
פרדס חנה
באותו הנושא: