איך אתם מתמודדים עם אנשים שבוכים?

להכיל אותם , לעזור להם

אני כמוך...............

בורחת
סתם מנסה לדבר איתם ולעזור להם

אם מישהו בוכה תוך כדי שיחה אני מחבקת אותם.. פשוט מחבקת לא אומרת כלום. זה גם מראה שאכפת לך וגם לא צריך להגיד כלופ

מכילה אותם, שואלת אם הם בסדר, נותנים להם לפרוק מה שיש להם על הלב ונותנת חיבוק לרוב אם צריך. צריך לתת להם הרגשה שהם לא לבד.

פשוט תהיה שם, מילים לא תמיד עוזרות אז כל מה שאתה צריך לעשות זה פשוט לתת להם הרגשה שהם לא לבד

אם אני רואה מישהי שבוכה אני פשוט מתעלמת לא אכפת לי
בעיה שלהם

להכיל אנשים שבוכים זה הרגע שלהם להתפרק וצריך ברגע הזה שמישהו יכיל אותך אז פשוט לשאול מה קרה לתמוך ולחבק

לא יצא לי כל כך להיות בסיטואציה כזאת אבל אם זה קורה אני מחבקת ונותנת להם לדבר

סיטואציה נוראית. אני פשוט מתנהגת כמו שאני רואה אנשים אחרים עושים (התוצאה נכה בעליל).

נותנת חיבוק ומקשיבה.

נותנת חיבוק גדול כזה ואני מנסה לדבר איתם ולהכיל אותם ובכללי ליהיות שם בשבילם ואם זה מישהו שאני מכירה ופוגשת באופן רציף(כמו בבית ספר) אז אני בכמה ימים אחר כך בודקת מה שלומם ואיך הם

זה תלוי, יש כאלה שירצו חיבוק ויש כאלה שירצו שפשוט תהייה שם או משהו.. תנחם, תגיד שאתה איתם ושזה יעבור

אני בכיתי בכיתה פעמיים (הכוונה פעמיים שממש ראו ומי יודע עוד כמה פעמים שלא באמת ראו), ואין לי חברות בכיתה אבל עדיין אתן רואות מישהי שאיתכן בכיתה, ואתן לא בודקות, אתן ממשיכות לדבר אחת עם השנייה ולצחוק? כאילו בעיקרון שאני בוכה אני אוהבת להיות לבד אבל עדיין זה ממש עוזר שבאים אלי ושואלים עם אני בסדר. לגבי אנשים אחרים אני באה בשקט ושואלת עם היא בסדר ועם היא עונה אז אני מדברת איתה ועם לא אני הולכת לשבת במקום שלי ומסתכלת עליה פעם בכמה דקות לוודא שהיא בסדר. אבל זה ממש עשה לי רע שבכיתי כי הרגשתי בודדה ושמעתי בנות ליד צוחקות ומדברות.

אין לי מושג האמת
הייתי פשוט נותנת לה לבכות רגע ולהירגע..

קשה לי גם אבל לרוב אני משתדלת להכיל ולעתים שואלת אותם אם הם צריכים עצה או חיבוק שאני לא מבינה את הסיטואציה וזה מצחיק אותם

אם הם מבקשים אבל להיות לבד אז אני נותנת להיות לבד חוץ אם זו חברה שאני יודעת שלא אוהבת להיות לבד והיא סתם מחרטטת אותי

לחבק ולשתוק.
אנשים כאלה רק צריכים שיקשיבו להם רגע
אני אף פעם לא אנסה להעביר נושא כי זה מגעיל
אפשר לנסות להצחיק אותם מי שטוב בזה

להתקרב גם פיזית להתיישב קרוב יותר וזה וגם בלב . לנסות להבין להכיל
להקשיב לחבק לפעמים
לא לשאול ישר מה קרה
לא לנסות להוציא אותם מזה
לא לשפוט . לא לדבר
אם הם מדברים פשוט לשתוק ולהקשיב
אם הם שואלים משהו לחשוב רגע על תשובה זהירה וחכמה לענות בעדינות

מחבקת.
לפעמים פשוט אומרת הכל בסדר ומכילה
אם הם רוצים לשתף אז מקשיבה ומנסה לעזור אם לא אז לא

עכשיו בא לי לבכות אבל אני יודעת שאמא שלי לא תבוא לחבק אותי:((( אין לי עם מי לדבר ואין לי עם מי לבכות ואין לי למי לפרוק :( אני יכולה לפרוק למישהו?? בבקשה. ולגבי השאלה, תבואי למי שבוכה תראי לה שאת שם בשבילה אבל אל תכפי את עצמך עליה

זו סיטואציה מאוד מביכה.
אם אני רואה מישהו בוכה, אני מעמידה פנים שלא ראיתי.
אם הם מתחילים לבכות תוך כדי שיחה איתי, אני מנסה לשנות נושא או פשוט שותקת.

להביא חיבוק לנחם לתת עצה טובה

טפיחה על השכם, ולהעלם באלגנטיות.

פשוט להקשיב לכל מה שיש להם להגיד ולדבר מהלב

אני צורח עליהם "תפסיק עם זה!" עד שהם נרגעים

לא מצחיק אפילו

בדרך כלל זה אני לבד ואני פשוט מדכא אותי יותר

תלוי מי. יש כאלו שאני יודעת שצריכים ספייס אז אני פשוט מתרחקת ונותנת להם את השקט שלהם, יש כאלו שאני יודעת שמה שהם צריכים זה חיבוק ותמיכה באותו רגע.. וחלק פשוט צריכים לדבר על זה.

בורחת..

מדברת ובוכה איתם

פשוט תבוא אליהם ותנסה להבין מה קרה

פשוט מכילים אותם