7 תשובות
פליז בואי לפרטי
אם קשה לך אז קשה לך
אולי תנסי פסיכולוג/ית ולכתוב יומן אישי ולדבר עם חבר/ה
כל אחד עובר דברים בחיים ויש כאלה יותר יש כאלה פחות אבל יש אנשים שקשה להם להתמודד עם יותר מידי דברים וזה בסדר ואם את מרגישה שאת צריכה זמן לבד ולסדר את הראש שלך קחי לך את הזמן הזה, אני מבינה אותך כי אני גם במצב הזה אני מיום שבת לא יצאתי מהחדר ואני מצטערת נורא כי העולם שאנחנו חיים בו יכול להיות אכזרי
אנונימית
אני מבין את הכאב שלך. אני לא יודע מה גורם לך לצער הזה(השמח לשמוע). כולם עוברים משברים בחיים אתן לך דוגמא.. אני גדל ללא הורים ואני לא מכיר את ההורים שלי בכלל לא יועד מי הם היה לי מיזה דיכאונות ויש לי עדיין אבל צריכים לקום ולהתעודד אני בטוח שזה רק תקופה אצלך אצל כל אחד זה ככה ובעה"י יהיה טוב!!!
היי אהובה תקשיבי רגע, דבר ראשון זה בסדר שאת מרגישה ככה את לא צריכה להשוות את הקשיים שלך בחיים לקשיים של אחרים, וזה שהחברה שלך עשתה את זה רק אומר שהיא לא מבינה אותך ואת מה שאת עוברת, זאת היא שיצאה לא בסדר לא את. מותר לך להרגיש קושי בכל דבר זה לא משנה מה אחרים עוברים כל עוד את מריגשה שקשה לך זה מה שאת מריגשה ואי אפשר להתווכח עם זה.
תנסי אולי לפנות לייעוץ מקצועי,לדבר עם קרוב משפחה או כל אדם אחר.. את בתקופה לא טובה כנראה וקשה לך למצוא משהו אחד טוב אפילו, זה נשמע קלישאתי ואפילו אני לא האמנתי בזה כשתמיד אמרו לי את זה, אבל תקופות עוברות, אחרי התקופה בקשה תגיע תקופה טובה יותר את תראי. יש לך עוד ככ הרבה דברים לעשות, להקים משפחה, להגשים חלומות שיהיו לך בעתיד, אל תוותרי על כל זה, את חזקה ואני אומרת את זה מבלי להכיר אותך, תתני לעצמך את הזמן שלך, אבל אל תוותרי לעצמך, זה לא שווה את זה.
אני יכולה להגיד לך שמתחילת החודש הזה דבר אחרי דבר נהרס לי, מרגיש לי שעברתי בחודש הזה (שאפילו לא נגמר) יותר דברים ממה שעברתי כל השנה שהייתה, אבל הבנתי שאסור לוותר בסופו של דבר התקופות האלה הן אלו שיחזקו אותנו וכשנסתכל לאחור נבין כמה זה רק חיזק אותנו. תנסי לעלות למעלה, לקום ולא לוותר, להמשיך ולנסות, זה ישתלם לך את תראי, רק אל תשקעי למטה ותוותרי לעצמך, את הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת 3>
או שחברה שלך ניסתה להכניס אותך לפרופורציות וזה יצא לה עקום בטירוף, או שהיא פשוט באמת לא עברה שום דבר בחיים האלה
מה שבטוח, אל תתני למה שהיא אמרה להשפיע עלייך, אם את צריכה לפרוק תפרקי ואל תשמרי בבטן
מציעה לך לספר להורים או לכל מבוגר אחראי שאת סומכת עליו, יכול להיות גם בן משפחה ואפילו היועצת של בית הספר
אני מבינה אותך כל כך, גם אני הייתי ככה רוב גיל ההתבגרות עד ממש לפני כמה חודשים
הייתי כמה שנים ככה, אבל דאגתי לעצמי ועזרתי לעצמי
תדברי עם מישהו, אל תתני לאף אחד לזלזל בכאב שלך
אנונימית יקרה,
נראה שקשה לך מאוד, שאת מרגישה שאת לא יכולה להמשיך לשאת את המסע הכבד שמונח על כתפייך. הקושי במחשבות שכל הזמן סובבות לך בראש כאילו הראש עובד במהירות יתר כאילו את על גלגל ענק שמסתובב ומסתובב ואת רק רוצה לרדת ממנו ולנוח מעט ולתת למחשבות להירגע ואת אולי מפחדת שעוד מעט לא תוכלי לעמוד בזה ואולי שתתמוטטי ותפגעי בעצמך. נראה שאת מרגישה שאת חסרת אונים למול מה שעובר עליך וניסית לשתף חברה ואולי כדי לפרוק קצת מהעומס הכבד שמעיק עליך והאכזבה מתגובתה כל כך קשה כל כך פוגעת. אולי חשבת שתספרי על חברה שקשה לה וכך תוכלי לשתף גם במה שעובר עליך אבל הרגשת כנראה שאת מקבלת כתף קרה ולא חמה.
יקרה,
את בוודאי יודעת שלא כל אחד מתמודד אותו דבר עם סיפורים קשים ואולי תוכלי לשתף במה שעובר עליך משהו שאת סומכת עליו שיוכל להבין ואולי לעזור...
אני רוצה להמליץ לך להאזין לפודקסאט בנושא דיכאון שאולי יעזור לך להבין טוב יותר מה עובר עליך https://sahar.org.il/depression/ .
אני רוצה גם לספר לך שאני מתנדב בסה"ר ולהזמין אותך אלינו לשיחה אנונימית ללא שיפוטיות עם אחד המתנדבים, פה תוכלי לשתף ולפרוק את מה שעובר עליך, את הכאב שנצבר, את התחושות שמלוות אותך, ואולי ביחד תצליחי להגיע להחלטה איך את ממשיכה ומנסה להתמודד עם הקושי שמלווה אותך.
אנחנו ממתינים לך
שלך
מתנדב סה"ר