ההורים לא מפסיקים לבקש שאני אעזור בבית ולהתלונן על עד כמה אני לא יעילה ונפשית אני על סף קריסה מה עושים במצב כזה?

קודם כל את צריכה לטפל בנפשיות שלך.
דבר שני לעזור בבית לא אמור להוסיף לקושי הנפשי... להפך.

כבר הוכח מזמן על ידי מדענים ופסיכיאטרים שניקיון מוריד חרדה ועוזר לשפר את המצב רוח. זה עיסוק פיזי חזק למוח ולכן "אין לו זמן" להתעסק עם הנפשיות, מה שגורם להפסקה ורגיעה, ואת אשכרה מרגישה יותר טוב אחרי זה.

באמת ממליצה לך, זה יתרום גם לך ולהורים, מספיק לטאטא את הבית, לתלות כביסה... זה עיניין של עבודה של 20 דקות אבל אחרי זה כמה שעות של ליטרלי הרגשה יותר טובה

מדברים איתם על ועוזרים כמה שאפשר בבית
הם מבוגרים עובדים ועם תשלומים על הגב
מבינה אותך אבל תחשבי שהם שוברים את הראש שלכם בשביל שתוכלי להרשות לעצמך דברים שנראים לך בסיסיים לגמרי
תעזרי איפה שאפשר ושצריך

את צריכה לעזור בבית

קודם כל מוזמנת לפרטי אן את רוצה לשפוך את כל הבעיות שיש לך באמת הכל טוב מוזמנת
עכשיו תקשיבי לעזור זה חשוב עזרת להם יופי עשית מה שיכול יופי מפה הם מתלוננים זה כבר כאילו די בעיה שלהם שיחםרו את עוזרת זה לא שאת כל היום בצד לא עושה כלום אז כאילו ... אין

שואל השאלה:
אני עושה מה שאני יכולה אבל אני לא יכולה לעשות הרבה
אני במצב לא קל לפחות שמישהו יראה קצת הבנה
ואני יודעת שלרוב סביבה מסודרת גורמת להרגיש יותר טוב
אבל המצב כל כך קשה שאני לא מצליחה לעזור לעצמי אפילו מהבחינה הזאת

שואל השאלה:
זה העניין שאני לא מתכוונת לפתוח איתם את הנושא
ואני לא יודעת מה לעשות

דיברת איתם על זה?

א. מדברים איתם על זה
ב. מתחילים לעזור מעט בבית

למה את לא מספרת להורים?