אתם חושבים שלגור ברחוב זה קיצוני מדי?

סיפור טיפי מסובך, פה שם-אני וחברה גרות בדירת רווחה, הכרנו שם.

זה מקום שנחשב "קורת גג" מה אומר זה מקום חירומי, הם צריכים תמיד להיות ערוכים לקבלת נערות.ים (אצלי ספציפית זה מקום של רק בנות כי זאת קורת גג דתית) נמצים שם לעד שלוש חודש עד שהרווחה מוצאת מקום קבוע, וזה מקום רצוני. הוה אומר תמיד מותר לקום ללכת (אם זה על צו בית משפט אז לא, אבל אני עדיין בחסות ההורים שלי) השאלה אם ירשו לך לחזור.

המקום מקום זוועות הצוות מזעזע הניהול קורס (אני ספציפית שם כמעט חצי שנה כי לא מצאו לי מקום אז זה לא שאני באה ממבט ראשון ומבקרת. אני יותר ותיקה מחצי מהצוות)

מפה לשם אני והחברה מדברות תקופה על לעזוב שם, וסוג לגור באיזשהו מקום נטוש שנמצא, נעבוד ונלמד באיזשהו משהו אקסטרני וישבנו לעשות לנו חוקים כדי שסוג נשמור על עצמינו לא נהפוך לסתם הומלסיות כי אנחנו בשלב טוב (זה ספציפית אני כן צריכה טיפי הכרת תודה לקורת גג)

סופו של יום-זה נשמע לכם קיצון? אני לא רוצה להתקע ברווחה לנצח וזאת מערכת פריבלגית מדי שמכניסה אותי לסרטים שהחיים שלי מזעזעים ואיך אני שורדת ואת נוער בסיכון

ואני רוצה גם לציין שלפני שנכנסתי למערכת הייתי בנאדם סופר עצמאי שבנה לו חיים לבד. הייתי עובדת בשתי עבודות, נשרתי מלימודים וזאגתי למצוא לי בהמשך מקום להשלמת בגרויות, והקורת גג שאני בה עכשיו עד עכשיו אני היחידה שהכרתי שם שלא הגיעה לשם עם עובדת סוציאלית מצאתי את המקום לעצמי כי נטו לא היה לי איפה לישון ומאז נהיתי מה זה תלותית בהם קיצר, דעתכם? מעריכה אם קראתם כתבתי מלא דאמט