נכון אי אפשר להוכיח שמשהו לא קיים?

נכון, וכנל ההפך.

וואי נכון

תלוי מה זה המשהו הזה. למשל, אני יכולה להוכיח שעכשיו אצלי בחדר לא קיים סוס, נכון?

אפשר, אם מוכיחים שדבר שמבטל את הדבר המסויים שמדברים עליו, קיים

למה לא?

אפשר, למשל להניח בשלילה שקיים ואז להגיע לסתירה לוגית.

אם אלף ניסוים יראו שמשהוא לא קיים הניסוי ה אלף ואחת עדיין יכול להראות תוצאה חיובית. לכן לא קיימת הוכחה מדעית לאי קיום. לאומת זאת אם הרבה ניסוים יראו שמשהוא קיים, אז הוכח שהוא קיים אבל ההוכחה מקומית. זאת אומרת שאם משהוא עובד במקום אחד זה עדיין לא אומר שהוא עובד בכל מקום. (קוראים לזה גבולות של תאוריה מדעית)

אם הכוונה היא לפילוסופיה ולא למדע, אז בה קיימים כלים שעוזרים לבטל היפוטזות פחות הגיוניות, לרוב בצורה גלובלית.
https://en.m.wikipedia.org/wiki/philosophical_razor

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%94_%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%99%d7%aa

אפשר להוכיח אי־קיום באופן מושׂגי על־ידי מציאת סתירה (אי־עקיבות פנימית; אינני מדבר על אי־עקיבות חיצונית, עם ידע חיצוני, זה כבר יותר מורכב אחרי קוַין - לפי כללי דה מורגן, "לא־[א.ב.ג]" שקול ל"לא־אvלא־בvלא־ג", וד"ל). אבל אי־אפשר להוכיח אי־קיום באופן אמפירי, שאם כן, באיזה אורח אפשר לאמת את הפסוק "אין נחשים באירלנד"?

אפשר אבל זה תלוי
לדוגמא אפשר להוכיח שלא קיימים מספרים חיוביים מתחת לאפס, ואפשר להוכיח שלא קיימות עוד יבשות שלא גילינו על כדור הארץ.
אבל אי אפשר להוכיח שלא היו או שאין חדי קרן.
זה שאי אפשר להוכיח לא אומר שזה נכון.
אי אפשר להוכיח אי קיום של משהו שאנחנו לא מבינים בתוך גבולות שאנחנו גם לא מבינים.

^ תוכיח שאין יותר יבשות בכדהא

אנונימי ואוֹרוֹתֿ מֵאֹפֶֿל
אם אנחנו חושבים על זה אז כן אפשר להוכיח את זה אמפירית אם נעבור על כל אירלנד או על כל כדור הארץ ונראה שאין יותר יבשות או שאין שם נחשים (אתם יכולים להתפלסף ולשאול איך אני יודע שעברתי על כל אירלנד או על כל כדור הארץ אבל זאת סתם התפלספות כי אנחנו יודעים מה השטחים שלהם)

זה יהיה מקרה של טיעון מן הבורות (argumentum ad ignorantiam) - ו"לא ראינו" אינה ראויה. ואולי עלינו לנסח זאת באופן אחר. הטענה "אין נחשים באירלנד" גוררת את הטענה "לא נצפה באירלנד בנחשים", אך אישוש הטענה על ידי אי־צפייה בנחשים" לא מוכיחה אותה. אנחנו מכירים את זה מן המקרה הכללי שהציג פופר: "אם תֵאוריה מסוימת t אמִתית, אז יתרחש מאורע ידוע e" אבל מהתרחשותו של מאורע e לא ניתן להסיק שתֵאוריה t היא אמתית, לפחות לא באופן דדוקטיבי. אולי באופן אבדוקטיבי, וזאת במידה שההיעדר הוא חלק מההסבר הטוב ביותר, וזה כמובן מעלה את השאלה באיזה אופן משרת ההיעדר את ההסבר, ובכלל, באיזה מובן בכלל ניתן לצפות בהיעדר?

הייתי מביא דוגמה מהמקרה של האֶתֶר וניסוי מורלי-מייקלסון אבל זו דוגמה לאי־עקיבות חיצונית או שלילה באמצעות modus tollens, אשר עליה כתבתי בקיצור ואין לי עניין להרחיב בכך כרגע.

אני לא מבין אם אין נחשים בכל אירלנד אז זה אומר פשוט שאין נחשים בכל אירלנד, אני קראתי על הבעית האינדוקציה של דיוויד יום שקרל פופר ניסה להגיד לה תשובה ואפילו עליה מה שאמרתי עונה בגלל שבעית האינדוקציה היא רק אם אנחנו מסיקים לגבי מקרים שעוד לא נתקלנו בהם אבל אני מדבר על מקרה שבדקנו הכל

^ אם לא ראית נחשים באירלנד זה לא אומר שאין נחשים באירלנד. אפשר לחשוב ולהמציא למה, למשל כי לא בדקת הכל או שיש נחש שתמיד מאחורי הגב שלך. אבל זה לא משנה כי בסיסית הטענה שלא ראית לא אומרת שאין.

אבל אני מדבר על מצב שעל כל סנטימטר באירלנד יש בן אדם שמסתכל

^ אז נחש בלתי נראה.
עוד פעם, זה לא משנה למה, כי לכל מה שתגיד יהיה אפשר למצוא טענת נגד

הטענות נגד האלה לא שוות אבל כשאנחנו ספציפיים יותר (נגיד אם נגיד נחש שאפשר לראות אותו)

^ אז הנחש יהיה מעליהם.
גם כן שינית את הנושא, אבל אפילו אם תקח את הנושא הכי ספציפי עדיין תהיה טענת נגד.

תוכיח שאין ממש מולי חד קרן שאני יכול לראות אותו

אני לא יכול, זה כל הקטע

אז צדקתי

^^תחזור שניה על מה אנחנו מדברים חח

^^ לא, אפשר למצוא אלף ואחת סיבות למה יכולת לא לראות או לשים לב אליה

למה צריך להתפלפל ולתור אחר סיבות ללא אחיזה קלושה במציאות ללמה ייתכן ואותו אנונימי יקר לא ראה נחשים למרות שיש שם נחשים? הרי כאשר אתה מביא תירוצים כאלו על כרחך אתה מטיל ספק בכל אפשרות ידיעה אפיסטמית חיובית גם כן ("אני יודע שיש שם נחש מפני שאני רואה", "כיצד אתה יודע שמדובר בנחש ולא בתחפושת מתוחכמת או בהזיה או בכל דבר-מה אחר?"), ומכיוון ששללת פה גם את היכולת לדעת שכך וגם את היכולת לדעת שלא כך הרי בכך שללת את כל מושג הידיעה בכללו, "אני יודע שאינני יודע" בצורה המטאפיזית ביותר (וקצת עקביות תוביל לשלילת כל הכרה גם של לא-ידיעה), זו סתם ספקנות עקרה. הסיבה שאי אפשר להוכיח מתוך הניסיון האמפירי שלא קיים משהו היא ש: 1. הניסיון האמפירי מלמד אותנו רק על דברים שנמצאים, שקיימים או שנעדרים (העדר ממין קיים, כמו חבר שקיים אך לא נוכח), 2. אי אפשר לדבר על משהו שלא קיים מתוך הידע האמפירי, שהרי הוא לא כלול בו, 3. לכן: אין לנו יכולת ללמוד מהניסיון על דבר שאיננו קיים. הראיה להנחה הראשונה נמצאת בתוך מושג הניסיון, ניסיון הוא היכולת להתנסוֹת בדבר-מה הנותן עצמו להתנסוּת, בכדי שנתנסה בלא-דבר-מה עלינו להיות מסוגלים לחוש את אשר לא נותן עצמו לחישה, שכן הוא חסר תכונות באופן איכותי.

נ.ב, אישית אני סבור שניתן להתנסות בדבר מה שאיננו, אך כוונתי היא שהיכולת הזו נעדרת כלפי התנסות מתוך הידע האמפירי גרידא.

^^ שאלה קצת לא קשורה, אתה משתמש בשפה גבוהה בכוונה או שזה יוצא לך טבעי ככה?

^אני לא משתמש בשפה גבוהה..

^אה כן? סליחה)

^ כן אם תסתכל עליו מהצד הוא יראה כמו קטע

^ הדרך היחידה שאתה יכול לקבל איתה מידע על העולם סביבנו אלה החושים.
אני מסכים שאם היינו יודעים את האמת הנכונה בלי להיות מוגבלים בחושים, יכולנו להוכיח אי קיום, אבל זה בלתי אפשרי.