שמיניסטים כנסו

כן כן אין לי כוח ללכת לבית ספר לא הלכתי שבוע רק היום הלכתי ולא הצלחתי להירדם כי התרגלתי לישון ב4 כל יום
אין לי גם חשק לאכול בתקופת בגרויות ואחרי התגבורים אני מסתגרת בחדר עם אוזניות

אני חש דיכאון בבית הספר, ושם זה בול מה שאמרת, אין לי כוח לקום, אין לי כוח ללמוד וכ"ו.
מחוץ אני דווקא בשיא של עצמי, אני פוגש מלא אנשים חדשים כל הזמן ויוצר מלא חברים חדשים.
אז אני אוהב לצאת החוצה, והבית רק משעמם אותי.

מבין אותך לגמרי.
תעבדי במחשבה שזה זמני ותעשי מה שאת יכולה בבגרויות וזהו

לגמרי, את רואה את הסוף אבל הוא פשוט לא מגיע

כן מבינה אותך
לא נראה לי דיכאון אבל כן יש ימים שפשוט אין לי כח לכלום וכבר נמאס

מבין אותך

אני לא חווה את זה אם לומר את האמת, לי הלימודים תמיד היו חשובים בתיכון, גם עכשיו. לי עדיין יש מוטיבציה ללמוד לכל המבחנים והבגרויות ולשאןף לציונים גבוהים, למרות שהסוף כבר מורגש. אני מסתכל על הסוף כמשהו בלתי-צפוי שלא כדאי לך לחשוב עליו כרגע, אלא להמשיך להתמקד בלימודים.