אני באמת מאמינה שלא מגיע לי להיות מאושרת

שלא מגיע לי זוגיות או משהו שיגרום לי אושר,
אני יודעת שאני בןאדם טוב בכללי אבל יודעת שעשיתי המון טעויות בחיים שלי ואני עובדת מאוד קשה לכפר על זה.
איןלי טיפת ביטחון עצמי
אני תמיד מתאהבת בגברים פח באמת.
אני מתה להרגיש מה זה שלמישהו באמת אכפת מימני, שמישהו אוהב אותי, חיבוק אוהב...
אףפעם לא היה לי את זה, גם שיצאתי עם מישהו זה היה קצר ומלווה בהמון כאב.
ועכשיו שוב אותו סיפור, מתאהבת במי שאין לי סיכוי איתו
ואפילו לא רציתי אותו לא הסתכלתי לכיוון שלו בכלל אבל מרוב שכולם אומרים בצחוק שאנחנו השידוך המושלם התחלתי לחשוב ככה
וזה אפילו לא הכיוון שלו אני ממש רחוקה מהטעם שלו

אני כל הזמן משקרת לחברים שלי שכלכך טוב לי לבד ואני נגד אהבה אבל מסתכלת עליהם בזוגיות שלהם ומתה להרגיש את זה גם.

אני עובדת כלכך קשה ולומדת במקביל ואין לי זמן לנשום, וכלכך בא לי מישהו שיהיה לידי אבל מצד שני אני באמת לא חושבת שמגיע לי את כל ה"טוב" הזה, ולא בא לי את הסבל המלווה בזה.

קיצר נדפק לי המוח לגמרי ואני לא יודעת מה לעשות