תקשיבו נראלי אני מתחרפנת

ההורים שלי הודיעו לי שהם מתגרשים לפני כמה זמן, שלושה ימים אחרי בן דוד שלי מת, ומציקים לי בבית ספר. קיצור, לא כיף לי.
אחרי שההורים שלי אמרו לי שהם התגרשו אני בכיתי כמה ימים , לא הלכתי לבית ספר כמה ימים, וחשבתי שבזה נגמר הסיפור, שעכשיו אני לאט לאט אתחיל להיות בסדר
אז זהו שלא.
אני לא יודעת אם זה בגלל ההורים שלי או באמת שאין לי מושג אבל באמת שלאחרונה אני מתחילה לקבל התקפי זעם והתקפי בכי על שום דבר. כאילו ברמה שהתחלתי כמעט לחטוף קריזה כי אמא שלי אמרה שקונים גלידה במשקל ולא בגביע. אני מבינה לבד כבר שזה לא הגיוני (אבל כאילו בואו גלידה בגביע זה פשוט שונה)
אני מודעת לעובדה שאני צריכה עזרה, אבל שני ההורים שלי כרגע עסוקים בטירוף עם כל העניינים של המעבר דירה וזה (אגב עבר פחות מחודש מאז שהם סיפרו לי ואני עוד שבוע עוברת דירה, קצת אינטנסיבי.) בנוסף לזה, אני צריכה להתחיל להשקיע בלימודים ברצינות או שאני נדפקתי לגמרי, כי אני צריכה להתחיל לבחור ולהתקבל למגמות. אז כל זה ביחד כנראה קצת מחרפן אותי, אז ברור שביקשתי מאמא שלי עזרה, לא יודעת, שתיקח אותי לאבחון של קשב וריכוז, שתשיג לי מרשם לריטלין פנידין קונצרטה אנאערף, לאח שלי יש מרשם לכל הכדורים האלה ועוד כמה , אז היא אמורה קצת להבין את הצורך שלי, אני באמת חייבת להתחיל ללמוד ואני פשוט לא יכולה. (אל תטרחו לקרוא את החלק האחרון באמת שלא כתבתי את זה ברור)
הקטע העיקרי הוא שההורים שלי כנראה לא מאוד פנויים לעזור לי, וקשה לי ואני צריכה עזרה. יש לכם מושג/עצות איך אני מתחילה להתאפס ולהיות בסדר?