7 תשובות
שיש חרדה ודיכאון זה כמו להיות מפוחד ועייף בו זמנית זה הפחד מהכישלון אבל לא דחף להיות פרודוקטיבי זה לרצות חברים אבל לשנוא להתרועע זה לרצות להיות לבד אבל לא רוצה להיות בודד זה מרגיש הכל בבת אחת ואז מרגיש משותק.
המציאות יכולה להיות קשה לפעמים ואין ברירה אלא פשוט להגיד את זה, מניסיון לנסות לברוח מהבעיות ולחכות שמישהו אחר יקח את הצעד לא מוביל לכלום! אם רוצים לשנות את המצב צריכים לעשות דברים כדי שישתנה המצב, אבל כדי שהמצב ישתנה צריכים זמן אבל הזמן לא מרפה את הכאב הוא רק נותן להתרגל למציאות.
המציאות יכולה להיות קשה לפעמים ואין ברירה אלא פשוט להגיד את זה, מניסיון לנסות לברוח מהבעיות ולחכות שמישהו אחר יקח את הצעד לא מוביל לכלום! אם רוצים לשנות את המצב צריכים לעשות דברים כדי שישתנה המצב, אבל כדי שהמצב ישתנה צריכים זמן אבל הזמן לא מרפה את הכאב הוא רק נותן להתרגל למציאות.
בעיה שלך לחלוטין
בידיוק כמו שאמרת את בוחרת לא להגיע.
את בוחרת להתבייש ולא להיות שורה ראשונה. אז תיהי מי שאת רוצה להיות ותסתמי את הפה ותעבדי קשה כדי שזה יקרה.
מוטוביציה זה בולשיט. אם יש לך מוטיבציה אתה עושה את מה שצריך לעשות
וכשאין? אתה עושה את מה שצריך לעשות אולי הוא יגיע יותר מאוחר ואולי לא אבל זה לא מעניין אף אחד תעשי מה שאת צריכה ותפסיקי להתלונן
בידיוק כמו שאמרת את בוחרת לא להגיע.
את בוחרת להתבייש ולא להיות שורה ראשונה. אז תיהי מי שאת רוצה להיות ותסתמי את הפה ותעבדי קשה כדי שזה יקרה.
מוטוביציה זה בולשיט. אם יש לך מוטיבציה אתה עושה את מה שצריך לעשות
וכשאין? אתה עושה את מה שצריך לעשות אולי הוא יגיע יותר מאוחר ואולי לא אבל זה לא מעניין אף אחד תעשי מה שאת צריכה ותפסיקי להתלונן
שואל השאלה:
^תודה על הניעור, הייתי צריכה את זה
^תודה על הניעור, הייתי צריכה את זה
אנונימית
שואל השאלה:
ותודה לכל מי שרשם!
ותודה לכל מי שרשם!
אנונימית
שואל השאלה:
תודה לך 3>
תודה לך 3>
אנונימית
לכולם יש תקופות כאלו שהם מרגישים פשוט מותשים
זה יכול להיות באמת מעומס וזה יכול פשוט להיות מהשגרה
הקול הזה שיש לך בראש הוא מרגיש מאוד אמיתי אבל זה הניסיון שלך לתעתע בעצמך
ועם כמה שזה קשה יש בך את הכוח להתעלם ממנו
לא בא לך ללכת לבית ספר? תצרחי על עצמך לקום ותמצאי את הדברים שיעזרו לך (זה יכול להיות מוזיקה, גלידה לארוחת בוקר, ללכת לבית ספר עם חברים)
כל פעם שאת רוצה לוותר תחשבי על זה שהזמן הזה לא יחזור וזה הזמן שלך להשקיע ולהתחיל להבין מי את רוצה להיות
דברים בקרוב ישתנו בחיים שלך כשתסיימי תיכון וזה מאוד מלחיץ, כשהייתי בגילך גם אני הייתי בגישה דומה לשלך וזה בעצם היה מהפחד להתבגר
חשוב שתנצלי את הרגע ככל שתוכלי
את לא לוזרית, את אנושית לגמרי
ואני מקווה שדברים ישתנו לך לטובה :)
זה יכול להיות באמת מעומס וזה יכול פשוט להיות מהשגרה
הקול הזה שיש לך בראש הוא מרגיש מאוד אמיתי אבל זה הניסיון שלך לתעתע בעצמך
ועם כמה שזה קשה יש בך את הכוח להתעלם ממנו
לא בא לך ללכת לבית ספר? תצרחי על עצמך לקום ותמצאי את הדברים שיעזרו לך (זה יכול להיות מוזיקה, גלידה לארוחת בוקר, ללכת לבית ספר עם חברים)
כל פעם שאת רוצה לוותר תחשבי על זה שהזמן הזה לא יחזור וזה הזמן שלך להשקיע ולהתחיל להבין מי את רוצה להיות
דברים בקרוב ישתנו בחיים שלך כשתסיימי תיכון וזה מאוד מלחיץ, כשהייתי בגילך גם אני הייתי בגישה דומה לשלך וזה בעצם היה מהפחד להתבגר
חשוב שתנצלי את הרגע ככל שתוכלי
את לא לוזרית, את אנושית לגמרי
ואני מקווה שדברים ישתנו לך לטובה :)
יש תקופות שאנחנו פשוט למטה.
שאין לנו כוח לכלום...
וזה קורה לכולם, גם לתלמידים הכי מצטיינים שיש, זו תקופה.
חשוב לא להיגרר... ובעיקר לא להנמיך ולהוריד מעצמך.
אל תקראי לעצמך לוזרית, זה לא טוב בכלום, את סתם מעודדת את התסכול שלך בזה...
כיתה יא זו כיתה קשוחה, בדרך כלל מרימים בה ידיים...
אל תתייאשי, תתאפסי על עצמך.
תדברי עם מי שצריך - אם את צריכה, אני פה לחזק.
אבל תשקיעי בעצמך, אל תכשילי את עצמך ותשימי רגל.
שאין לנו כוח לכלום...
וזה קורה לכולם, גם לתלמידים הכי מצטיינים שיש, זו תקופה.
חשוב לא להיגרר... ובעיקר לא להנמיך ולהוריד מעצמך.
אל תקראי לעצמך לוזרית, זה לא טוב בכלום, את סתם מעודדת את התסכול שלך בזה...
כיתה יא זו כיתה קשוחה, בדרך כלל מרימים בה ידיים...
אל תתייאשי, תתאפסי על עצמך.
תדברי עם מי שצריך - אם את צריכה, אני פה לחזק.
אבל תשקיעי בעצמך, אל תכשילי את עצמך ותשימי רגל.